פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רה ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
במה דברים אמורים, באונס, שהרי הוא חמסן מפני שכופה את המוכר למכור שלא ברצונו. אבל הגוזל והוחזק בגזלן, ואח"כ לקח שדה שגזל, אין המוכר צריך למסור מודעא, כמו שיתבאר.
ב"ב מז,ב: אמר רב נחמן, אמר לי הונא: גזלן שהביא ראיה - אין ראייתו ראיה, ואין מעמידין שדה בידו... תנינא: לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית - מקחו בטל!... ורב ביבי מסיים בה משמיה דרב נחמן: קרקע אין לו, אבל מעות יש לו... אמר רב הונא: תליוהו וזבין - זביניה זביני; מ"ט? כל דמזבין איניש, אי לאו דאניס לא הוה מזבין, ואפילו הכי זביניה זביני... מותיב רב המנונא: לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית - מקחו בטל... ולרב ביבי דמסיים בה משמיה דרב נחמן: קרקע אין לו, מעות יש לו, מאי איכא למימר? רב ביבי מימרא הוא, ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה.
↵ מדברי רב ביבי משמע שגם אם הגזלן שילם לא קנה, ולכן הגמ' אומרת בסוף שרב הונא הסובר תליוהו וזבין זביניה זביני חולק עליו. התוס' מעירים שהלשון בתחילת הסוגיא קצת דחוקה כי משמע ממנה שרב ביבי לא בא לחלוק על רב הונא. מכח קושי זה הרמב"ם מבין שבאמת רב ביבי לא חולק על רב הונא אלא יש לחלק בין חמסן שכופה אדם למכור לו לבין גזלן שקודם גזל השדה ורק אח"כ בא ושילם עליה. אמנם דבריו קשים שהרי הגמ' עצמה אמרה שרב הונא ורב ביבי חלוקים. הב"י מתרץ שהמקשן שהקשה על רב הונא מסקריקון הבין שהוא לא מחלק בין גזלן לחמסן, ולכן התרצן תירץ לפי שיטתו, אמנם באמת אינם חלוקים[1]. השו"ע פסק כרמב"ם. הרשב"ם, התוס' והרא"ש חולקים ומפרשים כפשט הגמרא, וא"כ להלכה אף גזלן קנה. הרמ"א בסו"ס קנא פסק כרא"ש אולם כאן לא השיג, והסמ"ע יישב ששם מדובר שנתן לו דמי השדה לפני שגזלה והוחזק גזלן האמור שם הכוונה שכבר יצאה מידו פעם אחת בתורת גזילה, אולם כאן מדובר שהוא קודם גזל ורק אח"כ שילם, ובכך פסק כרמב"ם. והסכים עימו הנתיבות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עוד תירץ שאולי רב הונא באמת לא מחלק אך רב ביבי מחלק, והוא חולק על רב הונא רק לגבי גזלן, והלכה כמותו כיוון שאמר זאת משמו של רב נחמן.