פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רז ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
הלוהו על שדה מאה זהובים, והוא שוה יותר, (וי"א אפילו לא שוה יותרא, בכי האי גוונא מיקרי אסמכתא) (ב"י), וא"ל: אם לא תפרעני עד שלש שנים (יהיה שלי), הוי אסמכתא ולא קנה. אבל אם אמר ליה: אם לא תפרעני עד שלשה שנים תהא שלי מעכשיו, קנה. הגה: וי"א דאם בתחלה כשמשכנה הקפיד שלא למשכן רק זו הקרקע, קנה אפילו בלא מעכשיו (טור). וכן אם אמר ליה: אם לא אפרע לך לא יהא לך פרעון אלא מזו, הוי אפותיקי וקנה, ולא יוכל לסלקו אלא במעות.
משנה בב"מ סה,ב: הלוהו על שדהו, ואמר לו: אם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים - הרי היא שלי - הרי היא שלו.
גמרא: מניומי אמר אסמכתא לא קניא. - ולמניומי קשיא מתניתין! - איבעית אימא: מתניתין רבי יוסי היא, דאמר: אסמכתא קניא איבעית אימא: דאמר ליה קני מעכשיו.
הרא"ש והרמ"א פסקו את מימרותיו של רב פפא (לגבי הקפיד ולגבי אפותיקי), אולם הרי"ף, הרמב"ם והשו"ע לא פסקום, משום שהבינו שלמסקנה לפי דברי רבה "כל דאי לא קני" לא קיי"ל כרב פפא.
א. שדה שאינה שווה יותר: השו"ע העתיק כאן את לשון הטור שכתב "והוא שווה יותר" ומשמע שרק כשיש מילי יתירי הוי אסמכתא, וכן משמע מפשט רש"י (וכן הבין הרא"ש ברש"י), אולם הב"י כתב שתוס', הרא"ש, הרמב"ם, ת"ר ועוד כתבו שאפי' הווי באותו שווי הוי אסמכתא וכתב שנראה שאף רש"י מודה לכך אלא שנקט במקרה ששווה יותר כי במציאות אין דרך להלוות אלא על שדה השווה יותר. לכן נראה שאף שהעתיק כאן את לשון הטור לא התכוון לפסוק כמותו אלא מודה לרמ"א, ואולי נקט כן בגלל פירושו ברש"י שפשוט לא מצוי שעושים אחרת.
מאידך, הנמוק"י סובר שאפילו אם אין שום קפידא הוי אסמכתא, אך הב"י חולק וכותב שאע"פ שלא צריך שיהיה שווה יותר מ"מ צריך שתהיה איזושהי קפידא, כגון שהוא עכשיו בזול. הסמ"ע כתב שהקפידא היא משום שסתם בנ"א לא ניחא להם למכור נכסיהם. לפי"ז אף אם אינו זול כעת יש קפידא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.