פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רז טו
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו[עריכה]
אסמכתא שקנו עליה בבית דין חשוב, הרי זה קנה, (וכל שלשה דבקיאי בדיני אסמכתא מקרי בית דין חשוב לענין זה) (טור בשם הרא"ש והרא"ש כלל ע"ב סי' ה'). וי"א דבעינן בית דין חשוב שבעיר או המומחה לרבים (מרדכי פרק א"נ והמגיד פי"א דמכירה). ואם צוה לכתוב בשטר שקנו ממנו בבית דין חשוב, אף על גב דלא קנו, מהניא, דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי. ואפילו לא אמר בפירוש, אלא צוה לכתוב שטר חוב, מהני כאילו פירש בהדיא (הגהות מיימוני פי"א דמכירה ותשובת מיי' דקנין סימן ד'), ועיין לעיל סימן ס"א סעיף ה'; והוא שיתפיס זכיותיו בבית דין, והוא שלא יהיה אנוס. כיצד, הרי שהתפיס שטרו או שוברו בבית דין, וקנו מידו שאם לא יבא ביום פלוני ינתן שטר זה לבעל דינו, והגיע היום ולא בא, הרי אלו נותנים, והוא שיהיה בבית דין חשוב. (וי"א אף על גב דלא התפיס זכיותיו מהני, הואיל וקנו ממנו בב"ד חשוב; וכתב הרא"ש דהכי נהיגי עלמא). ואם עכבו נהר או חולי לא יתנו; וכן כל כיוצא בזה, ונתבאר תשלום דין זה בסימן נ"ה ובסימן כ"א. הגה: וי"א דאם השלישו משכנות זה כנגד זה במשפטי גוים ובשטרותיהן, קנו אפילו באסמכתא, משום דינא דמלכותא דינא (בית יוסף בשם רשב"א) (ועיין לעיל סי' ס"ח).
נדרים כז,ב: ההוא גברא דאתפיס זכוותיה... אסמכתא הוא ולא קניא?... שאני הכא דמיתפסן זכוותיה ואמר ליבטלן זכוותיה. והלכתא: אסמכתא קניא; והוא דלא אניס, והוא דקנו מיניה בב"ד חשוב.
רי"ף,גאון: דין זה, שבי"ד חשוב מועיל, אינו אלא במתפיס זכויותיו בלבד.
רשב"א,ת"ר: מתפיס זכויותיו פי' שבי"ד הכריחו אותו להתפיסם (ולבטלם אם לא יביא ראיותיו עד זמן פלוני), וכוונת הגאון היא שקנין בבי"ד חשוב שייך רק במקרה שבי"ד הכריחוהו להתפיס, אך אם מתנה מעצמו צריך דוקא לומר "מעכשיו" ואז לא צריך בי"ד חשוב. לפי ת"ר משמע שכשבי"ד מכריחים אותו זה יותר טוב וכ"ש שמספיק "מעכשיו" בלי בי"ד חשוב, ואילו לפי הרשב"א זה פשוט ענין אחר בין לטובה בין לשלילה, מצד אחד לא מספיק "מעכשיו" ומצד שני בי"ד חשוב מועיל. מ"מ לפי שניהם במתנה מעצמו מועיל "מעכשיו" גם ללא בי"ד חשוב.
רא"ש: מתפיס זכויותיו פי' שנתנם מעצמו לבי"ד, וכוונת הגאון היא שקנין בבי"ד חשוב לא מספיק אלא צריך גם להתפיס זכויותיו. לפי"ז בשאר אסמכתות, שלא כפוהו בי"ד, מועיל בי"ד חשוב אך רק בתוספת התפסת זכויותיו.
תוס',רא"ש,רמ"א: בי"ד חשוב מועיל גם כשלא נותן לבי"ד זכויותיו (ב"י - לפי הבנת הרשב"א ות"ר גם לפי הרי"ף לא צריך לתת לבי"ד, אך צריך לומר מעכשיו).
רמב"ם,שו"ע: אסמכתא שקנו מידו עליה בבי"ד חשוב הרי זה קנה, והוא שיתפיס זכויותיו בבי"ד... כיצד הרי שהתפיס שטרו או שוברו וכו'.
ב"י: נראה שהרמב"ם מפרש כרשב"א ות"ר שבי"ד חשוב מועיל רק במקרה שבי"ד כפוהו להתפיס זכויותיו (ולכן כתב שהתפיס שטרו, שזה דבר שרגילים להתפיס רק כשבי"ד כופים, ולא כתב שהתפיס משכון, שזה דבר שאדם מתפיס מעצמו), ואפשר שנקט דוגמא זו בגלל שזה היה המעשה בנדרים אבל באמת בי"ד חשוב מועיל בכל אסמכתות שבעולם, וה"ה כשמתפיס מעצמו משכון, וכתב הב"י שנראה לו יותר כאפשרות זו. נ"ל שלפירושו השני הרמב"ם אינו בדיוק כתוס' אלא שיטה שלישית, כי לתוס' לא צריך שום התפסה ולרמב"ם משמע שצריך שהוא יתפיס (כהבנת הרא"ש ברי"ף). מהשו"ע בסע' יז משמע לכאורה כתוס' שלא צריך שום התפסה, שהרי מדובר שם שנתן המשכון לאחר הקנין בבי"ד, וצ"ע.
א. מודה שהקנה בבי"ד חשוב: הסמ"ע כותב שמשמע שמועיל אף כשידוע בודאי שלא הקנה בפניהם, ואע"פ שלגבי קנין אגב משמע בסי' קיג שלא מועיל הודאה שיש לו קרקע כשידוע בודאי שאין לו, שם אם אין לו קרקע אין לו איך להקנות, אך כאן זה תלוי בגמירות דעת, ואם הודה הו"ל כאנן סהדי שגמר בדעתו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.