פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רט ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רט ד

סעיף ד[עריכה]

אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, בין במכר, בין במתנת בריא, בין במתנת שכיב מרע. כיצד, מה שתוציא שדה זו מכור לך, מה שיוציא אילן זה נתון לך, תנו מה שתלד בהמה זו לפלוני, או שאמר: מה שתלד פרתי או שפחתי מכור לך או נתון לך, לא אמר כלום; אפילו היתה הפרה או השפחה מעוברת, לא קנה כלום. (מיהו גבי אילן, אם חנטו הפירות מקרי בא לעולם) (רש"י פ' איזהו נשך), ויכול לחזור בו אפילו אחר שתלד הפרה או השפחה ואחר שגדלו פירות האילן ובאו לעולם. ואם קדם הלוקח ותפס הפירות, אין מוציאין. (והוא הדין בשאר דברים שלא באו לעולם. ואפילו לא תפס, אלא כתב ליה שטר ומסר ליה השטר, כמאן דתפיס דמיא) (ת"ה סי' ש"ך (בשם) הגהמ"יי פכ"ב דמכירה). ואם מכר האילן לפירותיו, או פרה ושפחה לעובריהם, קנה מיד, ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו. הגה: האומר לחבירו שיקנה ממנו דמי היין כשימכר היין מקרי דבר שלא בא לעולם (מרדכי דגיטין פ' האומר). ויש אומרים דכל זה מיירי במקנה לו סתם, אבל אם אומר שיקנה כשיהיה בעולם, קנה, אף על פי שעכשיו אינו בעולם (מרדכי ר"פ י"נ); ויש חולקין^א (מרדכי ריש פ' יש נוחלין ור"פ מי שמת). ואף על גב דאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם, מ"מ יכול לשעבדו (תוספות פ' מי שמת), ויש חולקין^ב (נ"י פ' איזהו נשך בשם תלמידי רשב"א); אבל הוא עצמו יכול להתחייב, כמו שנתבאר לעיל סימן ס' סעיף ו'. מי שמקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם, יש אומרים דדמי לקני את וחמור, כמו שיתבאר לקמן סוף סימן ר"י (מרדכי פ' מי שמת). ואם נשבע לקיים המקח, אף על פי שלא בא לעולם צריך לקיים שבועתו, כדלעיל סימן ר"ז סעיף י"ט וסימן ע"ג סעיף ח'. ומיהו אינו נקנה בקנין (ע"ל סימן רכ"ב), ולכן אם לא נוכל לכוף אותו לקיים שבועתו, כגון שמת, אין הקנין כלום. וכן אם שאל על שבועתו (ריב"ש סימן של"ה ושמ"ה ושפ"ז). וכשם שאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם, כך אינו יכול למחול דבר שלא בא לעולם (תשובת ר"ן סימן כ"ג).

דשלב"ל: ב"מ סו,ב: רב הונא: משבאו לעולם כבר אינו יכול לחזור בו.

רב נחמן: אף משבאו יכול, אך אם שמט ואכל אין מוציאין מידו. וכן הלכה.

סמ"ע: תפיסה מועילה מטעם מחילה, אע"פ שזו מחילה בטעות^[1]. ומועיל דוקא אם תפס קודם שחזר בו.

אילן לפירותיו: ב"ב קמז,ב: אמר רב נחמן שכיב מרע... לא אמר כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו, תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו.

א. כשיהיה בעולם: מהר"ם: אם אמר כשיהיה בעולם יהיה קנוי לך לא הוי דשלב"ל. וכ"כ הרשב"ם (ב"ב קלא).

מרדכי: הביא שתי הדעות ומשמע שמסיק שהוי דשלב"ל^[2]. וכ"כ התוס' (ב"ב קלא,א).

רמ"א: הביא כאן שתי הדעות, אולם הגר"א מציין שבסימן רפא,ז סתם שהוי דשלב"ל. ז"ל שם: הכותב לבתו שתקח לאחר מותו כחצי חלק זכר... אין הבת נוטלת אלא בנכסים שהיו לו בשעת נתינה, אבל לא אח"כ, דאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם.

ב. לשעבד דשלב"ל: ב"ב קנז,א: בעי שמואל דאיקני וקנה מהו [רשב"ם - מי שאני שעבוד מקנין]. מסקנת הגמרא ששעבוד שאני ומועיל.

רמב"ן,תוס': מועיל מיד ואינו יכול לחזור אפי' לפני שבא לעולם.

רשב"א,נ"י^[3]: יכול לחזור קודם שבא לעולם, אך אחר שבא לא. כמו במכר אליבא דרב הונא.

רמ"א: הביא שתי הדעות^[4].

ע"ש: מסתבר כנימוק"י, שהרי גם לשעבוד אין מקום לחול כמו במכר. הש"ך דחאו שהרי גם הנימוק"י מודה שלאחר שבא לעולם לא יכול לחזור כדמוכח בגמרא, וא"כ ודאי ששעבוד שאני מקנין.

ש"ך: העיקר כתוס'.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]