פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ריא ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
היה אביו נוטה למות ולא היה לו צרכי קבורה, ומכר לאחר לצרכי קבורה ואמר ליה: מה שאירש מאבא היום מכור לך בכך וכך, ומת הבן בחיי האב ואחר כך מת האב, בן הבן מוציא מיד הלקוחות ואינו צריך להחזיר דמים, שהרי אביו מכר דבר שלא בא עדיין לרשותו ונמצאו הנכסים ברשות האב וזה יורש אבי אביו (ב"ב קנט,א).
ב"ב קנט,א: בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות משום דמכח דאבוה דאבא קא אתינא.
תוס',רא"ש,ר"ן: הסבירו את הגמרא שאפילו את הדמים לא צריך להחזיר, משום שלגבי עצם השדה המקח בטל גם ללא הטעם של "מכח אבוה דאבא", שהרי בזמן המכירה הוי דשלב"ל.
רבנו האי,שו"ע: מדובר באביו גוסס ומכר לצורך קבורתו. ראה בסעיף הקודם שכך תירץ את הסתירה מההלכה שם, אולם התוס' שם הבינו שמדובר בכל מקרה (ולענין המעות), ור"ת תירץ שמדובר בשדה זו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.