פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
המוכר לחבירו במדה ובמשקל או במנין, וטעה בכל שהוא, חוזר לעולם, שאין אונאה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר. כיצד, מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו ק"א או צ"ט, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים. וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מהמנין שפסקו, חוזר. ואפילו לאחר שקנו מידו שלא נשאר לו אצל חבירו כלום, חוזר, שקנין בטעות הוא.
ב"מ נו,ב: אמר רבא: כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין - אפילו פחות מכדי אונאה, חוזר. רש"י - בשאר אונאה מוחלים בפחות משתות, כיון שא"א לצמצם הדמים, אך טועה במידה טעות הוא ואדעתא דהכי לא עביד.
רשב"א: הכוונה היא שהמקח קיים והאונאה חוזרת לעולם (גם אחר שיעור שיראה לתגר) בין בשתות בין בפחות בין ביותר.
רמב"ן,רא"ש,ב"י ברמב"ם,שו"ע: המקח בטל, אא"כ אפשר להשלים המקח (כגון באגוזים שיכול להוסיף) שאז הדין כדברי הרשב"א שמשלים לעולם (גם אחר שיעור שיראה).
↵ כשאמר שק זה: הראב"ד כתב שכשאמר 'שק זה' ונמצא חסר (והקונה לא ידע שהוא חסר) המקח בטל, גם אם אפשר להשלים. ודוקא כשידע הקונה או כשלא אמר 'שק זה' המקח קיים וצריך להשלים. המ"מ כתב שהרמב"ם חולק ואילו הב"י והד"מ כתב שלא, אולם בשו"ע לא הביא דין זה, והסמ"ע תמה ע"כ.
בקרקע: רשב"ם: הדין של רבא הוא רק במטלטלין, אך בקרקע אין חזרה.
תוס',רא"ש,ר"ן,שו"ע (ריח,ז): הוא הדין בקרקע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.