פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלה ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
וכן אם קנו מיד הקטן. או השכיר מקום המטלטלים וחזר בו, לא קנה לוקח, שאין מוציאין מיד הקטן בדין, ואין קונין מיד הקטן כלום, שהקנין בשטר ואין העדים חותמין אלא על שטר של גדול. (רמב"ם).
סודר: רמב"ם,שו"ע: א"א לקנות מקטן בסודר. הרמב"ם והשו"ע מנמקים שסתם קנין לכתיבה עומד (ב"ב מ,א) וכל שאינו ראוי לכתיבה אינו קנין. התוס' והר"ן בגיטין סה,א כתבו שקטן לא קונה בסודר בגלל שהוא לא אוחז בחפץ עצמו, ואינו מבחין בקנין זה. הם למדו זאת מכך שבב"ב קנז,א מובאת דעה שזכין לקטן ואין זכין לגדול משום שגדול יכול לזכות בעצמו. משמע שקטן לא יכול, בניגוד לנאמר בגיטין, ולכן הם מעמידים בסודר. עוד כתבו הרמב"ם והשו"ע, שגם אם היה קונה, מ"מ רשאי הקטן לחזור בו, כיוון שמעיקר הדין אין קונים מקטן, וכשתיקנו שקונים נתנו לו את הזכות לחזור בו כל עוד החפץ בידו[1] (לכן בקנין סודר, שהחפץ בידי הקטן רשאי לחזור, משא"כ במשיכה שהחפץ בידי הקונה). לא הבנתי מדוע הזכירו ענין זה, הרי סוף סוף קנין סודר בכלל לא תופס, וא"כ אין נפק"מ בכך.
שכירות קרקע: רמב"ם,שו"ע: קטן לא יכול להשכיר. המ"מ והסמ"ע מנמקים ששכירות הוי ממכר ליומיה, ובקרקעות אין ממכרו ממכר. הנתיבות מקשה שבסעיף הבא משמע שקטן יכול לשכור קרקע, ולפי טעם זה אין לחלק בין לשכור ללהשכיר. הנתיבות עצמו מנמק שבשכירות יש גם שעבוד הגוף, שהרי אם השוכר סתר הבית חייב להעמיד לו אחר, וקטן לא יכול לשעבד גופו, אמנם גדול יכול לשעבד גופו לקטן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אולי כוונת דבריהם אינה כן, אלא כוונתם שאין תובעים קטן בבי"ד, ולכן אם חזר בו הקטן א"א להוציא מידו. אמנם לפי"ז יוצא שהגדול קנה אלא שאינו יכול להוציא, ולא משמע כך מלשונם שכתבו שאינו קונה. מ"מ גם לפי הסבר זה לא מובן מדוע הזכירו ענין זה, הרי קנין סודר בכלל אינו קונה.