פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמב ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
כל מתנה, בין של בריא בין של שכיב מרעא, צריך שתהא גלויה ומפורסמת. לא מבעיא אם אמר לעדים: תתחבאו וכתבו, אלא אפילו אמר סתם: כתבו לו, אינה כלום, אלא אם כן אמר: כתבוה בשוקא וחתמו בפרהסיא, וכיוצא בזה. לפיכך כל שטר מתנה שאין כתוב בו: ואמר לנו הנותן שבו בשווקים וברחובות וכתבו לו מתנה גלויה ומפורסמת, וכיוצא בענין זה, חוששין לה שמא מתנה מסותרת היא, ולא זכה המקבל ואפילו אי קנו מיניה. הגה: ואפילו תפס המקבל והחזיק במתנה, מוציאין מידו (טור בשם הרא"ש). מיהו אם החזיקו אותו במתנה מעכשיו, לא שייך בה סתר. ולכן אם כתב ליה בשטר מתנה: לך וחזק ביה מעכשיו, הוה ליה כאילו כתב: כתבוה בשוקא וכו' (ר' ירוחם נט"ו חלק ב') וע"ל סימן זה סעיף ז'.
ב"ב מ,ב: אמר רב יהודה: האי מתנתא טמירתא - לא מגבינן בה. היכי דמי מתנתא טמירתא? אמר רב יוסף: דאמר להו לסהדי זילו אטמורו וכתבו ליה: ואיכא דאמרי, אמר רב יוסף: דלא אמר להו תיתבו בשוקא ובבריתא ותכתבו ליה. מאי בינייהו? איכא בינייהו סתמא... סתמא מאי? רבינא אמר: לא חיישינן, רב אשי אמר: חיישינן. והלכתא: חיישינן.
↵ בסתמא: רמ"ה: כוונת הגמרא שחיישינן מספק, ולכן אם תפס לא מוציאין מידו.
ר"ח,רא"ש,ב"י,רמ"א: גם אם תפס מוציאין מידו. ר"ח מסביר שכוונת הגמרא שחיישינן ופסולה לגמרי, ולא רק מספק. לכאורה בדעת הרא"ש אפשר גם להסביר שהוי ספק אלא שלשיטתו תקפו כהן מוציאין מידו.
א. שכיב מרע: סמ"ע - דוקא בג' ימים ראשונים, אך אח"כ כבר דינו כמצווה מחמת מיתה, וא"כ כשר גם בסתמא, כמובא בסע' ו.
מתנה בקנין: הראשונים כתבו שגם בכך צריך לפרש שזו מתנת פרהסיא, בגלל שסתם קנין לכתיבה עומד. הר"י מיגש הביא חולקים, אך הוא סבר כשאר הראשונים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.