פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמג כב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כב[עריכה]
וכן ארבע אמות של אדם שהוא עומד בצדן, קונין לו בסימטא או בצידי רשות הרבים או בחצר שאין לה בעלים, אבל בר"ה או בשדה חבירו אינו קונה עד שתגיע מתנה לידו. (ב"מ י,א).
עיין לעיל בסימן ר,א שרש"י סובר שד' אמות קונות דוקא בהפקר. והר"ן כתב שכן כתבו הראשונים. והרשב"א והר"ן הוכיחו מהירושלמי שגם במקח, אולם לדעתם קונה במקח דוקא כשהזוכה קדם לכלי, אך כשהכלי קדם לא משום שמקומו של הכלי קנוי לבעל הכלי. גם הרא"ש, הרמ"א שם והשו"ע כאן סוברים שה"ה במקח, ומסתימתם משמע שקונה גם כשהכלי קדם. הש"ך מביא כאן גם את דעות הסוברים כרש"י, ורעק"א הוכיח כשו"ע מהנאמר בגיטין עח,א שקונה קידושיה בד"א, ובקידושין לא שייך הטעם של עיגונא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.