פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמו יז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יז[עריכה]
כל הנותנים כל נכסיהם, משתבטל המתנהא ויחזרו כל הנכסים לבעלים הראשונים אין המקבל מתנה מחזיר פירותב (רמב"ם). הגה: האומר לחבירו אכול עמי, צריך לשלם לו, ולא אמרינן מתנה קא יהיב ליה. ולכן מי שמאכיל לחתנו עם בתו יותר מזמן שקצב לו מזונות, צריך החתן לשלם לו מזונותיו כשיתבע ממנוג, אבל לא מזונות אשתוד. ודוקא דליכא הוכחה דנתן לו לשם מתנה, אבל היכא דמוכח דנתן לו לשם מתנה, רק אחר כך נפלה קטטה ביניהם ולכן תובע ממנו, פטור (ת"ה סימן שי"ז).
א. סמ"ע - כגון שנתן בגלל ששמע שמת בנו ואח"כ בנו הגיע או שברח מאויביו ואח"כ נתפייסו. והטעם הוא דלא גרע ממעמ"ל, וגם כאן עד שיגיע בנו ניחא ליה שיאכל המקבל.
ב. סמ"ע - הרמב"ם כתב שאינו מחזיר פירות "שאכל", ומשמע שאם הם בעיין מחזיר, אולם מהשו"ע משמע שאף אם הם בעיין אינו מחזיר, כיוון שכבר תלשם והחזיק בהם.
ג. אכול עימי: תרוה"ד,רמ"א: צריך לשלם לו על כך.
תשב"ץ,רמ"א שסג: כתבו לגבי דור בחצרי שלא צריך לתת לו שכר.
ב"ח,ש"ך: זוהי מחלוקת והמע"ה. והב"ש באה"ע ע,סקכ"ח הכריע שצריך לשלם.
קצות,נתיבות: מדובר שם באורח שלא עביד למיגר. עיין עוד בנתיבות קנג,ב שדוקא כשהמארח התחיל וביקש שידור או יאכל עימו חייב (אם עביד למיגר), אך אם האורח התחיל והאומדנא מוכחת שכוונתו היתה בחינם והלה שתק פטור.
חוות יאיר: צריך לדון כל מקרה לגופו לפי אומדנא, אם מסתמא כוונתו היתה לחינם או לשכר.
ד. אורח: רש"ל,ש"ך - ואם קרא לאורח הסועד אצל בעה"ב אחר בחינם, פטור האורח, וצריך להישבע שדעתו היתה לאכול בחינם.
ה. אשת האורח: מקור דברי הרמ"א שפטור הוא המהרי"ח המובא בד"מ, ומבואר שם שהפטור על אשתו הוא גם באוכל אצל חברו (ולא דוקא אצל חמיו).
הסמ"ע מציין שביו"ד סימן רנג יש מחלקין בין אם בעלה עימה או במדינת הים.
עיין בפתחי חושן שמביא כאן שיטות שונות הדנות בפטור זה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.