פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמח ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
אין כל דברים הללו אמורים אלא באומר: ואחריך לפלוני, ולא אמר: מהיום. אבל אם אמר ליה: ואחריך מהיום לפלוני, ומכר הראשון, השני מוציא מיד הלקוחות. הגה: וי"א דלא אמרינן בכי האי גוונא דירושה אין לה הפסק (ב"י בשם תשובת הרשב"א והיא בתשובה להרמב"ן סימן מ"ה). ויש חולקין וס"ל דאין לחלק בין אמר מהיום או לא (שם בשם תשובת הרשב"א סימן תש"ד וכ"כ הנ"י בשמו ס"פ י"נ), אבל הסברא ראשונה נראה עיקר. וכן אם מת שני בחיי ראשון, יחזרו ליורשי שני. ואם הם שלשה, ואמר לראשון: ואחריך מהיום לפלוני ואחריו מהיום לפלוני, ראשון ושני לא קנו אלא הפירות, והשלישי קנה הגוף מהיום ופירות לאחר מיתת השני, והוא שבאו ליד שני תחלה. הילכך אם מת שני בחיי ראשון, יחזירו ליורשי נותן (רמ"ה). הגה: ואין כל דברים אלו אמורים אלא שאמר: נכסי לך ואחריך לפלוני, אבל אם אמר: אחריך לי, או ליורשי, אם מכרן הראשון ומת הנותן או יורשיו, מוציאים מיד הלוקחא (טור). ואפילו לא אמר: ואחריך לי, או ליורשי, רק אמר: נכסי נתונים לך כל ימי חייך, אין לו בהן רק פירות, ואם מכרן הנותן או יורשיו, מוציאין מיד הלוקח (ריב"ש סימן ת"ע). אמר: אחריך ליורשי, והיה לו בת ומתה בחיי המקבל והניחה זרע, זרעה עומד במקומה. אבל אם אין לה זרע, אין שאר יורשיה עומדין במקומה אלא אם כן אמר: מעכשיו ליורשי, דאז זכתה הבת מחייםב (טור). אמר: נכסי לפלוני ואחריו ליורשי, והיה לו בשעת הנתינה בת אחת ואחר כך נולדו לו בנים, י"א דזכתה בהן הבת, דלא היה כוונתו רק על היורשים שהיו לו בשעת המתנה (הגהות מרדכי), כן נראה לי. אמר: נכסי לך ואחריך ליורשיך, י"א דהוי כאלו אמר: ואחריך לפלוני, ואם מתו יורשיו בחיי המקבל אין יורשי יורשיו נוטלין כלוםג, אלא אם כן אמר: ואחריך ליורשיך מעכשיו, ודוקא שאמר: אחריך ליורשיך, אבל מה שכותבין בשטרות: לך וליורשיך, אינו אלא לשופרא דשטרי (הר"ן). ויש חולקין (הרא"ש בתשובת כלל פ"ד סי"ג). ראובן שנתן מתנה ללוי והתנה עמו איזה תנאי ואם יעבור התנאי יהיו הנכסים של שמעון (מעכשיו), ואח"כ נתן שמעון כל זכות שיש לו במתנה זו ללוי מעכשיו, ומת, אע"פ שלוי עובר על התנאי זכה בנכסיו מכח שמעון (טור בשם הרא"ש כלל פ"א שאלה ב').
אחריך מהיום: ב"ב קכב,ב: ההוא דאמר להו: נכסי לסבתא ובתרה לירתאי, הויא ליה ברתא דהוה נסיבא, שכיבא בחיי בעלה ובחיי סבתא, בתר דשכיבא סבתא אתא בעל קא תבע; אמר רב הונא: לירתי - ואפי' לירתי ירתי, ורב ענן אמר: לירתי - ולא לירתי ירתי. שלחו מתם: הלכתא כוותיה דרב ענן ולאו מטעמיה, הלכת' כוותיה דרב ענן - דבעל לא ירית, ולאו מטעמיה - דאילו רב ענן סבר: אע"ג דהוה לי' ברא לברתיה לא ירית, ולא היא, דאילו הוה ליה ברא לברתיה ודאי ירית, ובעל היינו טעמא דלא ירית, משום דהוה ליה ראוי, ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק. מכלל דרב הונא סבר: בעל נוטל בראוי כבמוחזק! א"ר אלעזר, דבר זה נפתח בגדולים ונסתיים בקטנים: כל האומר אחריך, כאומר מעכשיו דמי. אמר רבה: מסתברא טעמא דבני מערבא, דאי קדים סבתא וזבנא - זבינה זביני.
רי"ף,רא"ש,רמב"ם,רשב"ם,שו"ע: כוונת רבה שמסתבר שלאו כאומר מעכשיו, שהרי אם מכרה זבינה זביני. ← אם אמר מעכשיו אין הראשון יכול למכור. והבעל יורש במקרה שבגמ', ונפסק לקמן בסע' ט.
ר"ן: רבה בא להוסיף טעם ולומר שגם אם כאומר מעכשיו דמי, בכל זאת זה נחשב ראוי בגלל שאם מכרה זבינה זביני. בגלל שבני מערבא נקטו טעם זה, משמע שסוברים שאחריך כאומר מעכשיו דמי. ← גם כשאומר מעכשיו הראשון יכול למכור. ומ"מ נחשב ראוי ואין הבעל יורש במקרה שבגמ'.
↵ לענין ירושה: יש תשובות סותרות ברשב"א, אם כשנתן לראוי ליורשו ואחריו לפלוני מהיום, גם כן אמרינן שירושה אין לה הפסק וזוכה היורש, או שבכה"ג זוכה המקבל השני. הרמ"א פסק שזוכה השני.
א. עיין לעיל בסיכום על סעיף ד.
ב. השו"ע בסעיף ט הביא דין זה לגבי הבעל, וכאן הרמ"א מוסיף שה"ה לשאר היורשים שאינם זרעה (הטעם בבעל הוא מצד שהוי ראוי, ובשאר יורשים הוא מצד שהאומר "ליורשי" כוונתו רק לו ולזרעו ולא לשאר יורשי בניו.
ג. עיין בסמ"ע שבר"ן ליתא, והקשה על הב"י והרמ"א שכתוב בפירוש בגמ' שדוקא בעלה לא יורשה משום שהוי ראוי, אך לו היה לה בן היה יורשה. וכן הקשה הגר"א. לכאורה דבריהם קשים גם מסברא - איך יכול להפקיע ירושתה, הרי גם אם בטלה מתנתו חזרנו לדין ירושה ועליהם לירש אותה מדין התורה, ואיך יכול הוא להתערב בירושתה?!
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.