פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנ א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
מתנת שכיב מרע אין צריך להקנותה בשום אחד מדרכי ההקנאה, שדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו. (ב"ב קנו,א). הגה: ואין חילוק בין צוה לתת מיד לאחר מותו, או שצוה ליורשיו ליתן לאחר זמןא (נ"י פי"נ וב"י סימן רמ"ח בשם הריטב"א). ואם לא צוה לתת דבר, רק מינה אפוטרופוס ונתן להם רשות לחלוק נכסיו כפי מה שירצו ועשייתם יהיה כעשייתו, י"א דאין בדבריו כלום, דמיד שמת נפלו נכסיו קמי יורשיו ונתבטלה מתנתו (מרדכי ס"פ יש נוחלין בשם ר"ג ותשובת רשב"א סימן תש"ד); (וי"א דבריו קיימין) (מרדכי שם בשם רשב"ם ותשובת רד"ך בית כ"ו).
א. לאחר זמן: המקור לכך הוא מב"ב קלז,א ששכ"מ יכול לומר נכסי לך ואחריך לפלוני, למרות שאחריו השכ"מ כבר לא בעולם. ומסבירים הנימוק"י והרא"ש בתשובה, שכמו ששכ"מ יכול להקנות מיד לאחר מותו, כך יכול לאחר זמן - מה לי מיד מה לי לאחר זמן.
שעת חלות הקנין: רשב"א,ר"ן,ב"י,נתיבות: לאחר מותו. ראיה - בב"ב קלז,א נאמר שהאומר נכסי לך ואחריך לפלוני, יכול הראשון למכור הנכסים לאחר, אולם אם הראשון נותנם לאחר במתנת שכ"מ לא עשה כלום, משום שהקנין חל רק לאחר מותו, ואז כבר קונה הפלוני שאחריו. על ראית התוס' הם עונים שבשכ"מ הולך כזכי, וא"כ שם ששלח ע"י שליח וא"ל 'הולך' הקנה לו כבר בחייו.
תוס',רא"ש (בגיטין),טור: למפרע משעת הנתינה. ראיה - בגיטין יד,ב נאמר בבריתא "הולך מנה לפלוני ולא מצאו (מת) יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו", והגמ' מעמידה בשכ"מ. וקשה, הרי כשימות השכ"מ מקבל המתנה כבר אינו בעולם. מכאן מוכח שקונה למפרע משעת הנתינה, שאז עוד היה המקבל חי. הקצות מיישבם מראית הרשב"א שאע"פ שהקנין חל למפרע, מכיון שעדיין יכול לחזור בו עד מותו הוי שיור, ולכן קונה השני שאחריו. הנתיבות מיישבם שהוי כקנין מהיום ולאחר מיתה שהשעבוד חל מהיום והזכות לאחר מיתה, ובמקרה בב"ב שעבוד השני קודם לשעבוד המקבל מהשכ"מ, שהרי משועבד לו ממי שנתן המתנה לשכ"מ, ולכן הוא זוכה. הנתיבות עצמו פסק כרשב"א. האמרי משה מיישבם שמכיוון שהקנין חל רק לאחר מותו (ואז חל למפרע) צריך שבשעת מותו עדיין יהיה שייך לו, אך אם בינתיים נקנו לאחר, זה לא יכול לחול למפרע[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הגר"ש פישר שליט"א מסביר זאת שיש קניינים כמו מעכשיו ולאחר שלושים יום, שבעתיד יתגלה שהם חלו כבר מראש (ו"לאחר שלושים" זה רק תנאי), אך יש קניינים שרק בעתיד יחילו אותם אלא שיחילו אותם כבר מהעבר, כמו למשל כשבי"ד מחייבים קנס, שהם יוצרים את החוב רק בעתיד, אך אז הם מחילים אותו כבר מהעבר. כך גם קנין של שכ"מ לפי התוס' אינו חל מראש בתנאי שימות, אלא רק בשעת מותו הוא חל ואז הוא חל גם על העבר משעת אמירתו. החלה כזו אינה מובנת בהיגיון, איך אפשר להחיל על העבר, אך בכל זאת הוא מועיל אלא שיש בו הגבלות, כמו למשל דברי האמרי משה שצריך שבשעת מותו החפץ יהיה עדיין שלו. א"א לומר שמתנת שכ"מ היא מעכשיו (כמו הסוג הראשון של הקניינים) שהרי מצאנו ששכ"מ יכול לחזור בו עד שמת.