פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנ ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
אם נשתתק ואינו יכול לדבר ורמז ליתן מתנה, בודקין אותו כדרך שבודקין אותו לגיטין, שנתבאר בטור אבן העזר סימן קכ"א, ואם השיב על לאו לאו ועל הן הן, מתנתו מתנה; ואם לאו, אין מתנתו מתנה. (גיטין עא,א). הגה: צוואת ש"מ שלא נכתב בה שהיה מיושב בדעתו, אפילו הכי אין חוששין לה; ומה שנוהגין לכתבו אינו אלא לשופרא דשטרי (תשובת ריטב"א /ע"ו, קכ"ג/). גוסס, מתנתו מתנהא.
א. גוסס: רש"י: אין מתנתו מתנה. ראיה - ב"ב קכז,ב: תניא, יכיר - יכירנו לאחרים, מכאן א"ר יהודה: נאמן אדם לומר זה בני בכור, וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור, כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה; וחכמים אומרים: אינו נאמן... לרבנן - יכיר למה לי? בצריך היכרא. למאי הלכתא? (הרי נאמן כבר במיגו) בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס. תוס' עונים שנקטו גוסס כי מסתמא הוא לא יכול לדבר, אך אם יכול קנינו מועיל.
תוס',רא"ש,שו"ע: מתנתו מתנה. ראיה - יבמות קכ,ב: שחט בו שנים או רוב שנים, ורמז ואמר כתבו גט לאשתי, הרי אלו יכתבו ויתנו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.