פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנ יח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח[עריכה]
וכן אם צוה שכיב מרע שיכתבו שטר למקבל עם הנתינה, ומת, אין כותבין ונותנין, שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה, אלא אם כן ייפה כחו בכתיבה, כגון שאמר: תנו אף כתבו לו. ואם לא ייפה כחו, אפילו אם נכתב השטר מחיים, אין נותנים לו לאחר מיתה. (ב"ב קלה,ב).
סמ"ע - מדובר על שטר צוואה, ודוקא אם נתנוהו אחר מיתת השכ"מ לא קנה, אך אם נתנוהו קודם שמת קנה. ובשטר קנין גם אם נתנוהו קודם שמת לא קנה, כמבואר בסעיף הבא, כי חוששים שהתכוון להקנות ע"י הקנין לאחר מיתה (בשטר צוואה אין חשש זה, כי לא עשה שום קנין, וא"כ ודאי שהתכוון להקנות ע"י תקנת שכ"מ).
הערה: יש לברר מתי חוששים שלא התכוון לתת אלא לאחר מיתה ומתי לא. בסעיף כב נחלקו הרשב"ם ור' יונה במקרה שהפך ואמר תנו וכתבו, ומשמע שאם יגיד רק 'כתבו' לכו"ע לא חוששים, והחשש קיים רק בגלל שאמר בפירוש 'תנו'. וכן כתב בפירוש הנתיבות בסעיף כא. אך קשה כי מהמשנה שנפסקה בסעיף כה (שכ"מ שנמצאת דייתיקי על יריכו) משמע שבסתם שטר שנמצא יש חשש (אף שלא שמענו שאמר 'תנו', וכן משמע מסעיפנו ומסעיף יט. ונראה ליישב שבסתם שטר חוששים אא"כ אמר בפירוש 'כתבו' ובכל זאת לא אמר 'תנו' שאז מוכח שאין דעתו להקנות רק בנתינה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.