פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצא יט
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יט[עריכה]
כל המוכר פקדון על פי ב"ד, הרי זה מוכר לאחרים ואינו מוכר לעצמוא, מפני החשד, והדמים יהיו מונחים אצלו. ויש לו רשות להשתמש בהם, לפיכך הרי הוא עליהם שומר שכרב אעפ"י שעדיין לא נשתמש בהם.
באבידה נפסק שיכול למכור לעצמו, לפי ששם הוא משיב אבידה, ולפיכך לא חושדים אותו.
א. ברייתא בב"מ לח,א. ובטור לא הזכיר שצריך למוכרו לאחרים, ותמה ע"כ הב"י.
ב. סמ"ע – ולא דמי לשומר אבידה שהוא כשואל, כיון שירא לקנות בהן סחורה, שמא יבוא המפקיד, כדלעיל סעיף ז.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.