פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
יכולין המשכיר והשוכר לחזור בהם, עד שימשוך או שיעשה אחד מדרכי הקנין. וכן אינו מתחייב בגניבה ואבידה, עד שיעשה אחד מדרכי הקנייה. ויש אומרים שמשסילק הבעל שמירתו מעליה מדעת השומר, נתחייב בשמירתה.
עד מתי יכולים לחזור? ב"מ צט,א: רב הונא: השואל קרדום מחבירו בקע בו קנאו ולא מצי משאיל למהדר.
רבי אלעזר: כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים. וכן הלכה.
בש"ח ובש"ש: נ"י בשם י"מ: יכול המפקיד לחזור, ולא מועילה משיכה, כיון שאינם קונים גוף החפץ כמו שוכר ושואל.
נ"י בשם רמב"ן[1]: אינו יכול לחזור לאחר המשיכה, כי המשיכה נחשבת כהתחלת מלאכה, שהיא קנין בפועל.
קצות: הקשה מדוע צריך משיכה, הרי תחילת מלאכה קונה בפועל ללא משיכה, ותירץ שתחילת המלאכה בשמירה היא כשמושך לרשותו.
קצות: אינו יכול. משיכה יכולה לחייב באחריות גם כשלא קונה בגוף החפץ, כמו בגזלן. אך יש לפרש כן רק לפי הרמב"ם ששומר מתחייב משעת משיכה, אבל הרמב"ן לטעמיה שמתחייב משעת פשיעה, וא"כ לא דמי לגזלן שמתחייב משעת גזילה, לא יכל לפרש כן.
ממתי מתחייבים באחריות (ובמזונות)? רא"ש,ר"י[2]: מהסתלקות הבעלים, אפילו קודם משיכה. ר"א דיבר רק לענין יכולת חזרה. ראיה - בב"מ פ,ב, נאמר שאם אמר הנח לפני הוי שומר חינם.
קצות: מתחייבים מדין פועל, שתחילת המלאכה היא הקנין.
רמב"ם,נמוק"י,ש"ך סי' רצא: משעת משיכה. ר"א דיבר גם על שעת ההתחייבות.
שו"ע: כתב בסתם משעת משיכה וי"א שאי"צ. ובסי' רצא כתב יש מי שאומר ויש מי שאומר, ובסי' שג כתב בסתם שצריך משיכה.
רמ"א: בסי' שמ (לגבי שואל) כתב שלא צריך, ובשאר המקומות לא השיג.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.