פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שיב כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
מעשה באחד שאמר לחבירו: דלית (פירוש גפן מודלית על אילן שפירותיו אפרסקין) זו שעל גבי אפרסק הזה אני משכיר לך, ונעקר אילן האפרסק ממקומו ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו לו: חייב אתה להעמיד האפרסק כל זמן שהדלית קיימת, וכן כל כיוצא בזה. הגה: ודוקא בכי האי גוונא שהאפרסק עדיין בעולם, רק שנעקר ממקומו; אבל אי נקצץ, לא מחויב להעמיד לו אחר. וכן אם נפל הבית שתחת עלייה, ואמר לו: עלייה שעל גב בית זו, אין צריך להעמיד בית אחר (טור בשם הרמ"ה). (שם קטז,ב).
א. חיוב המשכיר: רמ"ה: רק הבית משועבד, ולכן יכול השוכר לדור בביתו עד שיבנה העליה, אך לא יכול לכופו לבנות העליה.
טור: אף נכסי המשכיר משועבדים, ולכן יכול לכופו להוציא הוצאות ולבנות העליה.
ב. נפלה עלייה לגמרי: רמ"ה: לא צריך להעמיד לו עליה, כי אמר 'עלייה זו'. ב"י - דברי טעם הם.
רשב"א: לא צריך להעמיד לו, כי התקלה לא באה מחמת הבית ששעבד לו (משא"כ בנפחתה העלייה).
טור,רמ"א: צריך, כל זמן שהבית קיים, כי הבית משועבד לעליון.
ג. נפחתה עלייה תחתונה: גמרא: מסתפקת אם דר בעליונה, או שדר בבית כי יכול לומר שלא קיבל על עצמו לעלות שתי קומות..
רמב"ם,שו"ע: לפיכך לא ידור, ואם דר אין מוציאין אותו משם.
קשה - הרי אפי' בספיקא דדינא אומרים העמד קרקע בחזקת בעליה?
קצות: מדובר שדר בידיעת בעה"ב, וכיון שדר ברשות כבר זכה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.