פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שנז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו, ויצא לו שם גניבה בעיר, והכיר כליו וספריו ביד אחרים, או שהיה עשוי למכור והיו כליו אלו שהכיר מכלים העשויים להשאיל ולהשכיר, אם באו עדים שזה כליו של זה, ישבע זה שהם בידו, בנקיטת חפץ, בכמה לקח, ויטול מבעל הבית ויחזיר לו כליו. (וי"א דכיון שהוא טוען גנובים אתרע ליה חזקה דעשויין להשאיל ולהשכיר, שהרי הוא אינו טוען כן, ולכן חיישינן שמא מכרן) (טור בשם הרא"ש). היה בעל הבית עשוי למכור את כליו ולא היו מהדברים העשויים להשאיל ולהשכיר, אף על פי שיצא לו שם גניבה בעיר והוכרו כליו, אינו מחזירן מיד לקוחות, שמא הוא מכרן לאחרים. אבל אם באו בני אדם ולנו בתוך ביתו, ועמד וזעק בלילה: נגנבו כלי וספרי, ובאו בני אדם ומצאו מחתרת חתורה ובני אדם שלנו בתוך ביתו יוצאים וצרורות של כלים על כתפיהם והכל אומרים: הללו כליו וספריו של פלוני, הרי זה נאמן, וישבע זה שהכלים בידו בנקיטת חפץ כמה הוציא, ויטול מבעל הגניבה ויחזיר לו כליו.
משנה בב"ק קיד,ב: המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר - ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול.
גמרא: וכי יצא לו שם גניבה בעיר מאי הוי? ליחוש דילמא זבנינהו, והוא ניהו קא מפיק שמא! א"ר יהודה אמר רב: כגון שבאו בני אדם בתוך ביתו, ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו כליי. כ"ש עילא מצא! רב כהנא מסיים בה משמיה דרב: כגון שהיתה מחתרת חתורה בתוך ביתו, ובני אדם שלנו בתוך ביתו יצאו ואנבורקראות של כלים על כתפיהם, והכל אומרים נגנבו כליו של פלוני... כגון דאמרי הללו כליו של פלוני... אמר רבא: לא שנו אלא בעל הבית העשוי למכור כליו, אבל בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו, לא צריך לאהדורי עליה כולי האי.
↵ רמב"ם,שו"ע: מדובר שיש עדים ע"כ שהכלים שכעת ברשות הלוקח שייכים לנגנב.
תוס',רא"ש: מדובר שאין ע"כ עדים (ומה שכתוב "דאמרי הללו כליו של פלוני" הכוונה שבשעת הגניבה הם מזהים שלוקחים את כליו, אך כעת הם לא ראו את הכלים), ולכן מעמידים שהנגנב נותן סימנים כדי להוכיח שאלו כליו.
↵ אינו עשוי למכור: רמב"ם,שו"ע: הסבירו את דברי רבא, שגם אין צריך שילונו אנשים בביתו וכו', אלא מספיק שיצא שם גניבה. הטור מבאר שבגלל שלשיטת הרמב"ם מדובר שיש עדים הרואים כעת שאלו הם כליו, מספיק שם גניבה, משא"כ לשיטת הרא"ש שמדובר שאין עדים. הב"י הבין שרמב"ם והרא"ש חלוקים, אך הד"מ מסביר שאולי הטור הבין שאינם חלוקים, אלא צריך אחד מהשניים: או עדים או שיראום לנים ויוצאים עם כלים ובנוסף לכך יתן הנגנב סימנים.
רש"י,רא"ש: צריך שילונו שם ויראום יוצאים עם כלים על כתפיהם, ורבא רק אמר שאין צריך שיזהו שאלו הם כלי הנגנב.
↵ כלים העשויים להשאיל: רמב"ם,שו"ע: מספיק עדים שמזהים כעת, ואין צריך שיראום לנים וכו' (אפי' אם עשויים למכירה).
ב"ח,סמ"ע: הבינו שלרמב"ם אפילו לא צריך שיצא שם גניבה, וכתבו שזוהי גם הבנת הנימוק"י והטור ברמב"ם. הטעם לכך הוא שבמיגו שיכל לטעון שהם שאולים יכול לטעון שהם גנובים.
ש"ך: אינו נאמן במיגו, אלא דינו כמו כלים שאינם עשויים למכור, שצריך שיצא שם גניבה, וזוהי גם הבנת הנימוק"י והטור.
רא"ש,רמ"א: אין שום נפק"מ בין עשויים להשאיל ללא, וא"כ בעשויים למכירה צריך שיראום לנים וכו'.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.