פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שפט י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
בד"א, כשנכנסה הבהמה לרשות הניזק והזיקתהו. אבל אם נכנס הניזק לרשות המזיק והזיקתהו בהמתו של בעל הבית, הרי זה פטור על הכל, שהרי הוא אומר לו: אילו לא נכנסת לרשותי לא הגיע לך היזק. הרי מפורש בתורה, ושלח את בעירו ובער בשדה אחר (שמות כב, ד). הגה: כל זה לשון הרמב"ם; וצ"ע דמקרא זה בשן ורגל הוא דכתיב לפטרן ברשות שניהם, אבל ברשות המזיק דפטור אפילו בקרן אין ענין מקרא זה טעם אליו, אלא דפטור מכח דאמר ליה: אילו לא נכנסה כו'; והא דפטור ברשות המזיק דוקא שנכנס שלא ברשות, אבל נכנס ברשות, כגון פועלים הנכנסים לתבוע שכרן, ונגחן שורו של בעל הבית, חייבא (טור ס"ה בשם הרא"ש).
א. פועלים: ב"ק לג,א: ת"ר: פועלים שבאו לתבוע שכרן מבעל הבית, ונגחן שורו של בעל הבית, ונשכן כלבו של בעה"ב ומת - פטור; אחרים אומרים: רשאין פועלין לתבוע שכרן מבעל הבית. ה"ד? אי דשכיח במתא, מ"ט דאחרים? אי דשכיח בבית, מ"ט דת"ק? לא צריכא, בגברא דשכיח ולא שכיח, וקרי אבבא ואמר להו אין, מר סבר: אין - עול תא משמע, ומ"ס: אין - קום אדוכתך משמע.
↵ הרא"ש תמה מדוע הרי"ף לא הביא מחלוקת זו ויישב שיתכן שבזמן הזה לא שייכת המחלוקת כיוון שהמנהג פשוט להיכנס לבית בעה"ב לתבוע השכר. הב"י הוסיף שיתכן שגם הרמב"ם מודה לזה אלא שהעתיק דברי התלמוד לפי מנהגם וזמנם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.