פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שצ ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה צרורות מחמת הבעיטה והזיקו שם, חייב לשלם רביע נזק, שזה שינוי הוא בהתזת צרורות. ואם תפס הניזק חצי נזק, אין מוציאין מידו. ואפילו היתה מהלכת במקום שאי אפשר לה שלא תתיז. ובעטה והתיזה, משלם רביע נזק. ואם תפס הניזק חצי נזק, אין מוציאין מידוא. הגה: (ר"י והרא"ש) וכבר נתבאר דיש חולקין וסבירא להו דלא מהני תפיסה בספק דינא.
ב"ק יט,א: בעי רב אשי: יש שנוי לצרורות לרביע נזק, או אין שנוי לצרורות לרביע נזק? הגמרא לא פשטה את הספק.
רש"י,רא"ש: הספק הוא אם בשינוי בצרורות משלם רבע, או שמשלם חצי הואיל ולא מצאנו תם שמשלם פחות מחצי. בכל מקרה חיובו הוא מטעם קרן וחייב אף ברה"ר.
רמב"ם,שו"ע: הספק הוא אם יש מושג של קרן בצרורות, וא"כ משלם רביע וחייב אף ברה"ר, או שאין מושג של קרן בצרורות ודינו לעולם כרגל, וא"כ חייב נזק שלם ברה"י ופטור לגמרי ברה"ר.
א. גם בכך נשארה הגמ' שם בספק. במקרה זה יש ספק נוסף - האם נחשב קרן בגלל שבעטה, או שבגלל שבכל מקרה היה ניתז ומזיק, גם אם היתה הולכת כדרכה בלי לבעוט, נחשב רגל. לפי הרמב"ם אין משמעות לתוספת ספק זה, כי גם בספק הראשון כלול כבר הספק אם חייב מטעם רגל או מטעם קרן (אך לרש"י ולרא"ש בספק הראשון ברור שהוי קרן ואף ברה"ר חייב לכל הפחות רבע, ובמקרה האחרון ספק אם חייב משהו).
כבר כתבנו לעיל בסעיף ב, שהסמ"ע מפרש אף בדברי השו"ע, שבקרן מועילה רק תפיסה של גוף החפץ הניזק (בפשטות השו"ע לא חילק).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.