פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שצ יב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שצ יב

סעיף יב[עריכה]

הכלב והגדי שקפצו מראש הגג מלמעלה למטה ושברו את הכלים, משלמים נזק שלם מפני שמועדים הם לדבר זה. וכן אם נפלו והזיקו, שעלייתן לראש הגג פשיעה; ואע"פ שנפילתן אונס, כל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס, חייב. הגה: ויש אומרים דאם היו הכלים סמוכים לכותל, שאין ראויין לשבר על ידי קפיצה, ונפלו, פטור, דאונס הוא. ואם הכלי ארוך וראשו אחד קרוב לכותל וראש השני רחוק בענין שראוי לשבר ע"י קפיצה, ונפלו קרוב לכותל ושברו, חייב, דתחלתו בפשיעה ע"י קפיצה. ואם הכותל צר, אפי' קרובים לכותל ונפלו, חייב, והוא שקפצו כדרכם; אבל אם קפץ הכלב ברקידה והגדי נסרך, דהוי שינוי גבייהו, אין משלמין אלא חצי נזק (טור ס"א). קפצו מלמטה למעלה, משלמים חצי נזק (והוא) שנתלה הגדי ונסרך, וקפץ הכלב. אבל נסרך הכלב, ודלג הגדי, בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה, חייבים נזק שלם. וכן תרנגול שדלג בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה, משלם נזק שלם. וה"ה מי שמסר ביתו לשומרו והיה בו חש"ו, צריך לשומרם שלא ידלגו מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה.

משנה בב"ק כא,ב: הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים - משלם נזק שלם, מפני שהן מועדין.

גמרא: טעמא דקפצו, הא נפלו - פטור, הניחא למ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס - פטור, אלא למ"ד חייב מאי איכא למימר? כגון דמקרבי כלים לגבי כותל, דכי קפצי בקפיצה לא נפלי עלייהו... תנו רבנן: הכלב והגדי שדלגו ממטה למעלה - פטורין, מלמעלה למטה - חייבין; אדם ותרנגול שדלגו, בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה - חייבין. והתניא: הכלב והגדי שדלגו, בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה - פטורין! תרגמא רב פפא: דאפיך מיפך, כלבא בזקירא וגדיא בסריכא. אי הכי, אמאי פטורים? פטור מנזק שלם, וחייבין בחצי נזק.

↵ פי' ממטה למעלה פטורים: רש"י,רי"ף,רמב"ם,שו"ע: הווי שינוי, ולכן פטורים מנזק שלם אך חייבים חצי נזק.

רא"ש: הווי אונס כי אין דרכם כלל בכך, ולכן פטורים לגמרי.

↵ פי' בדאפיך מיפך: רא"ש,רש"י,רמ"א: מוסב על הנאמר בבריתא השנייה שאם קפצו למטה פטורים (ואז הדין הוא שאם אפיך מיפך פטורים מנזק שלם וחייבים חצי נזק), אך אם קפצו למעלה פטורים בלא"ה (לפי הרא"ש לגמרי ולפי רש"י חייבים חצי נזק).

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: מוסב על הנאמר בבריתא הראשונה שאם קפצו למעלה פטורים (ואז פטורים רק בדאפיך ורק מנזק שלם אך חייבים חצי), אך אם קפצו למטה חייבים נזק שלם אפילו בדאפיך. לשון הברייתא השנייה שלפנינו היא שבין למעלה בין למטה פטור, אך הדרישה מבאר שנראה שהרי"ף והרמב"ם גרסו שבשני המקרים חייב.

סיכום השיטות:

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.