פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
אחד החופר בור או שיח או מערה או חריץ, ולמה נאמר: בור (שמות כא, לג), שיהא בו כדי להמית, דהיינו עומק י' טפחים; אבל אם היה פחות מי' טפחים, ונפל לתוכו שור או שאר בהמה, חיה ועוף, ומת, פטור. ואם הוזק, בעל התקלה חייב נזק שלם.
בב"ק נ,א מסופר שרב נחמן הטריף בהמה שנפלה לאריתא דדלאי בעומק שישה טפחים, והקשו עליו מכך שבבור הפחות מי' פטור על מיתה. בתחילה מיישבים אותו ע"פ דעת רב (שחייב על הבלו ולא על חבטו), שמתחת י' טפחים אין אמנם הבל אך יש חבטה, אך דוחים ולבסוף מיישבים שארבעת הטפחים שבין הקרקע לכריסה מצטרפים לשישה של הבור, והמשנה לגבי בור עוסקת בנפלה בשכיבה. לפי יישוב זה ר"נ סבר כשמואל. הרי"ף פסק כרב, ולפי"ז לא מצרפים את גובה כריסה, ואילו הרמ"ה פסק כשמואל וסובר שמצרפים. מסתימת השו"ע משמע שפסק שלא מצרפים, אע"פ שבסע' יז פסק כשמואל. בדעת הרא"ש - הטור הבין שמצד אחד פוסק שלא מצרפים ומצד שני פוסק כשמואל (כך משמע בסע' יז), והב"י הבין שהסתפק ולא הכריע בשני הדינים. הדרישה מיישב את הטור בדעת הרא"ש (ולכאורה כך יש ליישב גם את השו"ע) שלמסקנה שאמרנו שטעמו של רב נחמן הוא שמצרפים את גובה כריסה, רב נחמן אמר זאת רק לגבי דיני טריפות, אבל לענין חיוב בור מודה שצריך שהבור עצמו יהיה י' טפחים כדי שחופרו יקרא בעל תקלה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.