פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי יח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח[עריכה]
עשה תל גבוה בר"ה, ונחבטה בו הבהמה ומתה, אם היה גבוה י' טפחים חייב לשלם. ואם היה פחות מי', פטור על מיתת הבהמה, אבל אם הוזקה בלבד חייב לשלם נזק שלם. ואפילו בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהואב, שהנזק בכל שהוא דבר מצוי וידוע, ואין המיתה בכל שהוא מצויה, והרי הוא כמו אונס. (שם).
רב סבר שחייבים על בור ברה"ר רק משום הבלא ולא על חבטה כיוון שקרקע עולם היא ושמואל סבר שגם משום חבטה. ברשותו מודה רב שחייב גם משום חבטה כי לא שייך הטעם של קרקע עולם היא. נפק"מ מכך לנפלה מתל גבוה, ששם יש רק חבטה.
הרי"ף פסק כרב ואילו הרמב"ם, הרמ"ה והשו"ע פסקו כשמואל. בדעת הרא"ש - הטור הבין שפוסק כשמואל, והב"י הבין שהסתפק ולא הכריע.
א. לא נחבטה: טור - כגון שהיו בו ספוגים.
ב. כלשהו: מרדכי,רמ"א: אפילו פחות מג' טפחים. ש"ך - וכן משמע מהשו"ע כאן.
רש"ל: דוקא ביתר מג' טפחים (ש"ך - צ"ל לשיטתו שמה שאמר השו"ע 'כלשהו' לאו דוקא).
ש"ך: צ"ע לדינא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.