פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
וכן אם נפל לתוכו אדם ומת, אפילו היה סומא או שנפל בלילה, בין שהיה בן חורין או עבד, ה"ז פטור; ואם הוזק בו האדםא או הבהמה הפקחתב, חייב נזק שלם. הגה: ויש אומרים דבהמה פקחת פטור אפילו מנזקין אם נפל שם ביום (טור סכ"ב והמגיד פרק י"ב דנזקי ממון).
א. אדם שהוזק: ב"ק כז,ב: אין דרכן של בנ"א להתבונן בדרכים.
ב. בהמה פיקחת שהוזקה: רמב"ם,מ"מ,שו"ע: דוקא לענין מיתה פטור על בהמה פיקחת, אך לענין נזק חייב.
ראב"ד,רשב"א,רמ"א: גם לענין נזק פטור, אין סברא לחלק.
דינא דגרמי בנזקי ממונו: רא"ה,רמ"א (סי' שפו): חייבים על גרמי רק בנזקי גופו ולא בנזקי ממונו. הקצות מקשה ע"כ מתוס' ששאלו למה צריכים למעט "שור ולא אדם" הרי מת אסור בהנאה וא"כ כבר ממועט מ"והמת יהיה לו", ומתרצים שנצרך למעט עבד וכותי הקנויים לישראל, שאינם אסורים בהנאה. וקשה, הרי עבד וכותי אין גופם קנוי אלא הם רק משועבדים, ועל שעבוד חייבים רק מדינא דגרמי, ולפי הרא"ה והרמ"א לא חייבים על גרמי בנזקי ממונו. הקצות גם מדייק מכך שחייבים בבור אף על דבר שאין גופו ממון, שכן עבד אין גופו קנוי אלא רק משועבד למעשה ידיו, וא"כ אין גופו ממון (ובכ"ז נזקק למיעוט מיוחד, משמע שבד"כ חייבים ע"כ).
רמב"ן: גם בנזקי ממונו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.