פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי כד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט תי כד

סעיף כד[עריכה]

התליע מתוכו ונפלו בו שוורים, אע"פ שהגמלים מצויים שם תמיד והרי הוא פושע לגמלים, הואיל ומחמת שהתליע נפלו בו השוורים, פטור, וכן כל כיוצא בזה. הגה: ויש מחלקין, הא דפטור בכהאי גוונא דוקא שאם היו עוברים הגמלים היו נופלים עם הכיסוי, דאז לא פשע כלל לגבי שוורים, דאם יעברו גמלים יפול הכיסוי, ולא יעברו שוורים פקחין כי יראו שאינו מכוסה. אבל אם הוא שאם יעברו הגמלים לא יפול הכיסוי רק יתרועע, ואם יעברו אחר כך שוורים יפלו, חייב אף בהתליע מתוכו, דהואיל ופשע לגבי שוורים חייב אף בהתלעה (טור ס"ט). (ב"ק נב,ב).

הגמ' פשטה שלא אומרים מיגו דהוי פושע לגמלים הוי פושע להתלעה, מהמשנה האומרת שאם נפל חשו"ק חייב ואם נפל פיקח פטור ולא אומרים תחילתו בפשיעה לענין חשו"ק. ר"י מקשה מה הראיה, הרי כאן הוא גם פושע לענין השור, שהרי אם היה עובר גמל ומרע את הכיסוי ואח"כ היה עובר שור הוא היה נופל. ולכן מעמיד במקרה שכתב הרמ"א, שאין פשיעה כלל לגבי השור. מחייבים על תחילתו בפשיעה רק כשאפשר לתלות בחשש רחוק שקרה בגלל הפשיעה, ולכן הסמ"ע מסביר שכאן יש לומר שלו היה עושה מכסה חזק שלא מורע ע"י גמלים, גם לא היה נתלע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.