פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי כה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כה[עריכה]
בור של שני שותפין, ועבר עליו הראשון ולא כיסהו, השני ולא כיסהו. הראשון חייב, עד שימסור דליו לשני. (וי"א דשניהן חייבין, עד שימסור דליו לשניא) (טור ס"י). ומשמסר דליו לשני לדלות ממנו, נפטר הראשון, ונתחייב השני לכסותו. (משנה בב"ק נא,א).
א. רש"י גרס שהשני חייב והרי"ף והרמב"ם גרסו שהראשון חייב, והסביר הרא"ש שלא נחלקו אלא רש"י עסק במקרה שהניח השני בעודו משתמש, אחרת שניהם חייבים, והרי"ף שגרס הראשון חייב כוונתו אף הראשון. הטור תמה על הרמב"ם שכתב שהראשון חייב, ותמה הב"י על תמיהתו, מדוע הוקשה לו יותר מדברי הרי"ף, ואם מקבל את הסבר הרא"ש ברי"ף יכול להסביר כך גם ברמב"ם. השו"ע העתיק את לשון הרי"ף והרמב"ם, וע"פ דבריו בב"י נראה שכוונתו לפסוק ששניהם חייבים, אולם הרמ"א משיג שי"א ששניהם חייבים ומשמע שהבין שהשו"ע חולק, והסביר הסמ"ע שסבר שבלשון הרמב"ם א"א לומר שכוונתו ל"אף הראשון", כי אז היה מספיק מה שכתב "עד שימסור וכו'" ולא היה צריך להוסיף "ומשמסר וכו'".
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.