פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי לז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לז[עריכה]
יש מי שאומר הוא הדין לשנים שהזיקו ושניהם בני חיובא, אלא שהאחד ברח או שאין לו במה לשלם, משתלם מהאחר עד שיעור מה שהיה הוא חייב על נזק זה אילו עשאו לבדו (רמ"ה), ויש חולקין דכיון דחבירו מדינא בר תשלומין אלא שאין לו מה לשלם, למה יפרע זה בשבילוא (טור). ולפי זה שור שדחף בהמה לבור, האידנא אינו משלם אלא ג' חלקים; אע"פ שהשור פטור אף מהרביע, שהרי אין דנין דיני קנסות, אין בעל הבור משלם אותו בשבילו. (הגה"א,טור).
א. ברח/אין לו לשלם: רמ"ה: משתלם מהאחר.
טור,רש"ל,ש"ך: לא משתלם מהאחר.
שו"ע: יש מי שאומר שמשתלם ויש חולקים.
ב. האידנא: הטעם הוא שהרי יש מקום להשתלם מהדין - ע"י תפיסה (ב"ח).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.