שלום עליכם
|
|
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם
|
|---|
|
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן |
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם הוא פיוט הנאמר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת. הפיוט מבוסס על דברי הגמרא שבת קיט א האומרת שכאשר אדם חוזר מבית הכנסת לביתו מלווים אותו שני מלאכי השרת.
מקור[עריכה]
הגמרא במסכת שבת שבת קיט א מתארת כי בכניסת האדם לביתו בערב שבת מלווים אותו שני מלאכי השרת ובוחנים כיצד הוא התכונן לשבת:
|
תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. |
|
| – שבת קיט א | ||
בקשת ברכה מהמלאכים[עריכה]
הבקשה "ברכוני לשלום" המובאת בשיר הובילה למחלוקת בין הפוסקים לגבי היחס לבקשת ברכה ועזרה מהמלאכים. רבי יעקב עמדין חלק ב קכה פסק כי לכתחילה לא היה ראוי לבקש מהמלאכים ברכה, אך מאחר וכבר הורגלו ישראל בנוסח זה אין לשנותו.
מנגד, החת"ם סופר הסביר כי התפילה היא אל הקב"ה (מלך מלכי המלכים) ואנו רק מבקשים ממנו שיצווה על המלאכים לברך אותנו. על מנת להדגיש את העובדה כי אנו לא מבקשים ברכה מהמלאכים אלא יודעים שהם רק שליחיו של הקב"ה- נהגו להוסיף בסוף השיר את הפסוק " כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם".
צאתכם לשלום או בצאתכם לשלום[עריכה]
בבית האחרון של השיר אומרים למלאכים "צאתכם לשלום" ויש הגורסים "בצאתכם לשלום". הסיבה לשינוי הגרסאות הוא בחשש שאמירת צאתכם לשלום תישמע כזלזול למלאכים וכגירושם מהבית. רבי שמואל קעלין בעל מחצית השקל אורח חיים רסב א הסביר כי לכן יש לגרוס "בצאתכם" שהיא ברכה למלאכים שיתברכו ברגע שיחליטו לצאת.
האבני נזר הסביר את הדברים באופן אחר, ופירש שבית זה מכוון כלפי המלאכים היוצאים ולא כלפי מלאכי השבת. לפירושו, כמו שבחלום יעקב ישנם מלאכים העולים בסולם וישנם מלאכים היורדים, כך גם בכניסת השבת אנו מברכים את מלאכי ימות החול ביציאתם מהבית, וכן מברכים את מלאכי השבת (הנשמה היתירה) בכניסתם.
ליווי מלאכים בימות החול[עריכה]
בגמרא ברכות ס ב מובא כי בזמן הגמרא נהגו לומר "התכבדו מכובדים" לפני הכניסה לבית הכיסא כפנייה למלאכים המלווים את האדם בכל היום שיחכו עד היציאה מבית הכיסא. הרב קוק [1] הקשה מדוע פסק השו"ע אורח חיים ג א כי בימינו אין נהגו לומר "התכבדו" משום שאין אנו חשובים שילוו אותנו מלאכים, ומנגד אנו נוהגים לפנות למלאכים בכניסת השבת?
הרב קוק תירץ כי ליווי המלאכים שהיה בזמן הגמרא היה משום זכות מצוות התפילין שהייתה להם לפי שהיו נוהגים להניח תפילין במהלך כל היום. אמנם, מכיוון שאין מניחים תפילין בשבת משום שאין צורך באות התפילין כאשר יש את אות השבת, גם אנו שלא נוהגים להניח תפילין כל היום זוכים לליווי המלאכים ולכן אומרים שלום עליכם.
הציץ אליעזר (טו, יד) מסביר שגם לדעת השו"ע יש שני מלאכים שמלווים את האדם אלא שאם האדם חוטא, הרי ששני המלאכים שמלווים אותו ימנעו מלשמור עליו ויהפכו לעדים שיעידו לרעתו על מעשיו. לכן, כיום אנו לא נוהגים לפנות למלאכים משום חשש יוהרא שהרי אנו מלאי חטא, אך כשמתעסקים בדבר מצווה כמו סעודת שבת ניתן לפנות למלאכים גם בימינו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מלאכי השלום מלאכי עליון הסבר על הופעת המלאכים בתפילות מאת הרב יוסף כרמל
- האם כל הזמן מלווים אותנו מלאכי השרת? הרב עקיבא כהנא
הערות שוליים
- ↑ עולת ראי"ה עמוד לט ד"ה שלום עליכם