חסידות קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (אריאל ביגל נ"י העביר את הדף קאפוסט ל־חסידות קאפוסט)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
'''חסידות קאפוסט''' היתה שושלת [[החסידות|חסידית]] - [[חב"ד]]ית שנוסדה על ידי [[רבי יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת ליובאוויטש.  
==היסטוריה==
הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת [[תרכ"ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". בפעם אחרת אמר אדמו"ר [[הצמח צדק]] לבנו אדמו"ר מהר"ש: {{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו"ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך}}.


למרות זאת, חודשיים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
==תולדות השושלת==
בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל שניאורוסן]], המכונה "מהרש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו [[בעל התניא]]), אך לאחר מספר חודשים, ב[[שמחת תורה]] תרכ"ז הוא נפטר. אחיו, ר' שמואל, ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד<ref>ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite אגרתו]. </ref>, אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, [[רבי שלמה זלמן שניאורסון]], בעל "מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה החמלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידי קאפוסט, ואף בספר "[[דרך מצוותיך]]" של הצמח צדק היו שנמנעו מלהשתמש משום שאת ה"פתח דבר" כתב אחד מחסידי קאפוסט. ר' שלמה זלמן נפטר בשנת תר"ס, ושני אחיו כיהנו תחתיו כאדמו"רים, [[רבי שלום דובער שניאורסון מרציצ'א|רבי שלום דובער]] ברציצ'א ו[[רבי שמריה נח שניאורוסן]] (בעל "שמן למאור") בברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, [[רבי יצחק דובער שניאורסון]] שייסד את שושלת [[חסידות ליאדי|ליאדי]]). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבברויסק ייסד ב[[ארץ ישראל]] את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של [[רבי שלום דובער שניאורסון|הרש"ב מליובאוויטש]]. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]](הריי"צ) מליובאוויטש. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, נפטר ר' שמריה נח ממברויסק וחסידיו הצטרפו אף הם לחסידיו של הריי"צ, ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.  


ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]</REF>.
== מחסידי קאפוסט ==
 
* [[רבי יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר).  
בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש.
* [[הרב שלמה יוסף זווין]].
 
*רבי חיים אליעזר ביכובסקי
נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] בעיירה [[רציצא]], ור' שמרי' נח ב[[בברויסק]].
*ר' חיים מאיר הילמן]
 
* [[הרב אהרון לוין]] רב העיירה ליאזנא.
==חיכוכים==
* [[הרב דובער אפרת]].
 
* רבי הלל צייטלין.
===קאפוסט===
 
החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה היה זה על רקע שאלת - מי יהי' ה[[אדמו"ר]]. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט}. חסידי קאפוסט העלילו על [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא ה[[אדמו"ר]] הבא, במקרה אחר, שרפו חסידי קאפוסט את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].
 
בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר [[מגן אבות]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיך]] המכיל דרושים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד [[קאפוסט]]. פעם אף נכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר [[דרך מצוותיך]]. אך מצד שני ישנם עדויות שאדמו"ר הרש"ב השתמש בספרי חסידות שיצאו לאור על ידי חסידי קאפוסט לאחר שתלש את דף השער שלהם, וכן בדור השביעי לחסידות, התיר [[הרבי]] את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד [[קה"ת]].
 
===רעציצ'א===
 
בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום.
 
===באברויסק===
לאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק אירעו במשך השנים מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים.
 
== חסידי קאפוסט ==
*רבי [[חיים אליעזר ביכובסקי]]
*ר' [[חיים מאיר הילמן]].
*רבי [[יוסף רוז'ין]] - הרוגצ'ובר.
*הרב [[שלמה יוסף זווין]].
*הרב [[אהרון לוין]] רב העיירה [[ליאזנא]].
*הרב [[דובער אפרת]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 40: שורה 18:
* {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}}
* {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}}
* {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}}
* {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}}
{{חצרות חסידיות}}
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]
[[קטגוריה:חב"ד]]

גרסה מ־00:02, 8 באוקטובר 2015

חסידות קאפוסט היתה שושלת חסידית - חב"דית שנוסדה על ידי רבי יהודה לייב שניאורסון, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת ליובאוויטש.

תולדות השושלת

בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו רבי שמואל שניאורוסן, המכונה "מהרש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו בעל התניא), אך לאחר מספר חודשים, בשמחת תורה תרכ"ז הוא נפטר. אחיו, ר' שמואל, ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד[1], אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, רבי שלמה זלמן שניאורסון, בעל "מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה החמלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידי קאפוסט, ואף בספר "דרך מצוותיך" של הצמח צדק היו שנמנעו מלהשתמש משום שאת ה"פתח דבר" כתב אחד מחסידי קאפוסט. ר' שלמה זלמן נפטר בשנת תר"ס, ושני אחיו כיהנו תחתיו כאדמו"רים, רבי שלום דובער ברציצ'א ורבי שמריה נח שניאורוסן (בעל "שמן למאור") בברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, רבי יצחק דובער שניאורסון שייסד את שושלת ליאדי). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבברויסק ייסד בארץ ישראל את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של הרש"ב מליובאוויטש. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון(הריי"צ) מליובאוויטש. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, נפטר ר' שמריה נח ממברויסק וחסידיו הצטרפו אף הם לחסידיו של הריי"צ, ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.

מחסידי קאפוסט

קישורים חיצוניים


חצרות חסידיות
חסידויות אוקראינה ורוסיה בית חסידות חב"ד: ליובאוויטש • קאפוסט • ניעז'ין • ליאדי • בברויסק • סטראשולה • אוורוטש • בית טשרנוביל: טשרנוביל • טשרקס • מקרוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • חסידות זליטופולי • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ ברסלב ♦ בית קרלין: קרלין-סטולין • פינסק קרלין • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • לודמיר ♦ אניפולי • ווילעדניק • זוויהל • ניקלשבורג • זלוטשוב
חסידויות פולין ליז'נסק • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ • גרודז'יסק • מוגלניצא • גוואדז'יץ • פיאסצ'נא • "אדמו"ר החלוץ" • אוסטרובצה ♦ פשדבורז' • ראדומסק • רדושיץ • חלם • מודז'יץ • קוזמיר • לעלוב • אוז'רוב • בית פשיסחא: פשסיחא • קוצק • איז'ביצא- ראדזין • לובלין • פילוב • סוקולוב • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • וורקא • אמשינוב • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • סקרנביץ ♦ בית ביאלה: ביאלא • שידלובצא • אוסטרובה ♦ פוריסוב- קאלושין • אשלג • נובומינסק
חסידויות גליציה בית צאנז: צאנז • באבוב • שיניווא • גורליץ • סטראפקוב • צאנז-דז'ימיגרד • טשאקווע ♦ בעלזא • סטוטשין • סטרטין • זידיטשוב • קומרנא • נאראל • סאמבור • פשעווראסק • פרמישלאן • סאסוב
חסידויות רומניה בית רוז'ין: סדיגורא • טשורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • דרוהוביטש • אוז'ירן • בוהוש • וסלוי •שטעפנעשט • פשקאן ♦ בית נדבורנא: נדבורנא • קרעטשניף • ביטשקוב • חוסט • פיטסבורג • בישטינא ♦ ויז'ניץ• סרט ויז'ניץ • דעעש • סקולען • שאץ
חסידויות הונגריה סיגט • סאטמר ♦ ספינקא • טאהש • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • שומרי אמונים • ברגסאס • ביקסאד
חסידויות ארץ ישראל ערלוי • דושינסקיא • משכנות הרועים • מאקווא • דאראג • מישקולץ • קהל חסידי ירושלים ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה
חסידויות ארצות הברית אונגוואר • בוסטון • קליבלנד
  1. ↑ ראה באגרתו.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=חסידות_קאפוסט&oldid=100043"