סביבון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''. | ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''. | ||
יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]] | יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]] זצ"ל הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{דרוש מקור}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים. | ||
אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו: | אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו: | ||
גרסה מ־12:55, 17 בדצמבר 2015
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
סביבון [דרייד"ל באידיש] הוא כלי משחק מסתובב. עם חוד בקצהו התחתון ומקום לאחיזה בחלקו העליון. יש הנוהגים לשחק בסביבון בחנוכה.
טעמי המנהג
ישנם כמה טעמים למנהג זה:
- יש אומרים שכשמלכו יון ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון לברית מילה) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה (שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר).
השתלשלות המנהג
צורת הסביבון
בגלות נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, ש.
יש שהסבירו שאלו ראשי תיבות של המילים: "נס גדול היה שם", והכוונה לארץ ישראל. האדמו"ר מחב"ד זצ"ל הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת הטבע(דרוש מקור). לדעה זו, בארץ ישראל, יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "נס גדול היה פה"(דרוש מקור). וכן נהגו רבים.
אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש(דרוש מקור). ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:
- יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "נשיא גדול היה שמעון", והכוונה היא לשמעוןהחשמונאי(דרוש מקור).
- יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים[1], והאות ג משמעותה "גנץ" (- זכית בכל הכסף), האות נ משמעותה "נישט" (- לא זכית בכלום), האות ה משמעותה "הַלְבְּ" (- זכית במחצית מסכום הכסף), והאות ש משמעותה "שטל" (- המתן תור אחד)(דרוש מקור).
לקריאה נוספת
- הרב יצחק טעסלער, ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה, מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד[2] (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס
- הרב ישראל תנחום דרדק, אור ישראל, מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד-כו
קישורים חיצוניים
- מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה' - פורום 'אוצר החכמה'
- הרב יוסף קלנר, 'מדוע משחקים בסביבונים בחנוכה? - ערוץ מאיר
- הרב ש.ב. גנוט, כשפוסק הדור שיחק בסביבון - אתר 'השבת'
- הרב שלום מאיר ולך, לקח הסביבון - אתר 'השבת'
- הרב ש.ב. גנוט, סביבונים בשבת - אתר 'השבת'