רבי שלום נח ברזובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקנתי שגיאה. נולד בתרע"א ולא בתרע"ד.) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תיקנתי שגיאה.) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]]. | כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, | שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, הקים את [[ישיבת בית אברהם]] של חסידות סלונים, ועמד בראשה כיובל שנים. בין תלמידיו אז היה [[הרב יחיאל פישל אייזנבאך]], ימים ראש [[ישיבת המקובלים שער השמים]]. לאחר [[השואה]] פעל רבות לשיקום החסידות. | ||
נישא לבתו של האדמו"ר [[רבי אברהם ויינברג (השלישי)]] מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים". | נישא לבתו של האדמו"ר [[רבי אברהם ויינברג (השלישי)]] מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים". |
גרסה מ־23:21, 19 בדצמבר 2015
|
רבי שלום נח ברזובסקי היה האדמו"ר מסלונים וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "נתיבות שלום".
נולד בי"ד באב תרע"א לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל.
שימש כראש ישיבת תומכי תמימים בתל אביב, המשוייכת לחסידות חב"ד. בשנת תש"ב, הקים את ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, ועמד בראשה כיובל שנים. בין תלמידיו אז היה הרב יחיאל פישל אייזנבאך, ימים ראש ישיבת המקובלים שער השמים. לאחר השואה פעל רבות לשיקום החסידות.
נישא לבתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג (השלישי) מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים".
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות.
הוא התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, גם שם בלט אופיו הנעים והמפייס והרבה להשכין שלום בין אלו שחלקו. כמו כן, עמד בנשיאות "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות".
כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים.
נפטר בז' באב תש"ס ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים. לאחר פטירתו בנו רבי שמואל ברזובסקי המשיכו באדמו"רות.
ספריו
- סדרת ספרי החסידות הפופולרית "נתיבות שלום" הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת:
סדרה זו זכתה לפופול�יות רבה בין השאר מפני שנכתבה בשפה פשוטה וכן מפני שהרעיונות הכתובים בה הינם פשוטים יחסית. הספר תורגם לאנגלית ומופץ במדינות שונות ברחבי העולם.
- שיעורי נתיבות שלום"- שיעורים על המסכתות הישיבתיות שהועברו בישיבת סלונים, בעריכת תלמידו הרב אלימלך וינברג (שלושה כרכים).