העיר העתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(תיקון טעויות הקלדה.) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''העיר העתיקה''' או כפי שמכנים אותה "ירושלים שבין החומות" הוא החלק העתיק של [[ירושלים]] אשר כלול בין החומות אשר נבנו על-ידי הסולטאן סולימאן המפואר בימי [[האימפריה העות'מאנית]] בתחילת המאה ה-16. | '''העיר העתיקה''' או כפי שמכנים אותה "ירושלים שבין החומות" הוא החלק העתיק של [[ירושלים]] אשר כלול בין החומות אשר נבנו על-ידי הסולטאן סולימאן המפואר בימי [[האימפריה העות'מאנית]] בתחילת המאה ה-16. | ||
עד המאה ה-19 תחום המגורים של תושבי עיר חפף את השטח שהיה | עד המאה ה-19 תחום המגורים של תושבי עיר חפף את השטח שהיה בתוך החומות. בשל הצפיפות הרבה בעיר, החלה "היציאה מחוץ לחומות", אשר יוזמה בין השאר על-ידי השר [[משה מונטיפיורי]]. בין השאר, מיחסים לו את חנוכת השכונה הראשונה מ"חוץ לחומות" בשנת 1860. | ||
העיר העתיקה מחולקת לרובעים לפי האוכלוסיה שגרה בהן: | העיר העתיקה מחולקת לרובעים לפי האוכלוסיה שגרה בהן: | ||
* הרובע המוסלמי, ממערב-צפון ל[[הר הבית]] שהיה בעבר הרובע היהודי | * הרובע המוסלמי, ממערב-צפון ל[[הר הבית]] שהיה בעבר הרובע היהודי | ||
* [[הרובע היהודי]] - ממערב-צפון | * [[הרובע היהודי]] - ממערב-צפון להר הבית - מקום בו עמד החלק הדרומי של "העיר העליונה" בימי [[בית שני]] | ||
* הרובע הארמני - מערבית-צפונית בעיר העתיקה | * הרובע הארמני - מערבית-צפונית בעיר העתיקה | ||
* הרובע הנוצרי - מערבית-דרומית בעיר העתיקה | * הרובע הנוצרי - מערבית-דרומית בעיר העתיקה | ||
==תאור העיר== | |||
העיר העתיקה | בתי העיר העתיקה בנויים על מורד ההר השופע מזרחה-דרומה אל בקעת קדרון. העיר העתיקה נמצאת בגובה של 700-750 מטר מעל פני-הים. חלקה הנמוך הוא ה[[כותל המערבי]] וסביבתו והחלק הגבוה הוא ברובע הנוצרי, סביב ה"שער החדש". בעיר העתיקה. סימטאות צרות ומעוקלות ובה השווקים היפים בירושלים. השערים החשובים הם שער יפו בצידה המערבי ושער שכם בצידה הצפוני. <ref>פרטים אלה ופרטים נוספים בספרו של זאב וילנאי '''מדריך ירושלים''' משנת 1946 הוצאה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים משנת תשל"ח</ref> | ||
העיר העתיקה שוחררה על-ידי [[צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. לאחר מכן חודש הישוב היהודי בעיר והיום הוא בעיקר ברובע היהודי ובחלקו ברובע המוסלמי. | |||
מצויים בו בתי-כנסת ידועים כמו: [[בית הכנסת החורבה]] ו[[בית הכנסת הרמב"ן]] וכן ישיבות ידועות כמו [[ישיבת הכותל]] ו[[ישיבת פורת יוסף]]. | מצויים בו בתי-כנסת ידועים כמו: [[בית הכנסת החורבה]] ו[[בית הכנסת הרמב"ן]] וכן ישיבות ידועות כמו [[ישיבת הכותל]] ו[[ישיבת פורת יוסף]]. | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
לפי האתר שלה בעיר: שוכנות ברובע 600 משפחות , קיימים למעלה מ – 40 מוסדות חינוך וישיבות, ועוד עשרות מדרשות, בתי-כנסת, מכונים, אכסניה, מוזיאונים ומרכזי מבקרים. וכןכ- 100 חנויות ועסקים פועלים ברובע. | לפי האתר שלה בעיר: שוכנות ברובע 600 משפחות , קיימים למעלה מ – 40 מוסדות חינוך וישיבות, ועוד עשרות מדרשות, בתי-כנסת, מכונים, אכסניה, מוזיאונים ומרכזי מבקרים. וכןכ- 100 חנויות ועסקים פועלים ברובע. | ||
==הר הבית== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[הר הבית]]}} | |||
[[תמונה:Model_of_Second_Temple_made_by_Michael_Osnis_from_Kedumim_2.jpg|left|thumb|250px|מודל בית המקדש - מלאכת יד של מיכאל אוסניס מקדומים]] | |||
[[תמונה:Temple_mount_Yonderboy.jpg|left|thumb|250px|'''הר הבית''' - 2007 - המקור:ויקישיתוף, התורם:Yonderboy ]] | |||
[[תמונה:TheTemple.jpg|left|thumb|250px|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]] | |||
'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהדות]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[עזרא הסופר]] ו[[נחמיה]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], נכבש ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים. | |||
==הכותל המערבי== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[כותל המערבי]]}} | |||
מאז חורבן בית המקדש היה הכותל המערבי מקום תפילה, בקשות, תחנונים והשתפכות הלב למתאבלים על חורבן בית המקדש וגלות השכינה. יהודים מכל התפוצות, באים לקונן על מר הגלות ולבקש מאת הבורא על הישועה והגאולה הקרובה. בכל הדורות היו מתכנסים אחינו בכל ימות השנה, בשבת ובחול, בחג ובצום, בימי שמחה ובימי אבל ברחבת הכותל המערבי ושופכים את שיחם לפני קונם. | |||
הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו בלי כל טיח המדביקן זו אל זו. והאבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות. | |||
==הרובע היהודי== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[הרובע היהודי]]}} | |||
'''הרובע היהודי''' בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי|מהכותל המערבי]]. | |||
==שערי העיר העתיקה== | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| שורה 28: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:ירושלים]] | [[קטגוריה:ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:13, 29 בינואר 2016
|
|
העיר העתיקה או כפי שמכנים אותה "ירושלים שבין החומות" הוא החלק העתיק של ירושלים אשר כלול בין החומות אשר נבנו על-ידי הסולטאן סולימאן המפואר בימי האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-16.
עד המאה ה-19 תחום המגורים של תושבי עיר חפף את השטח שהיה בתוך החומות. בשל הצפיפות הרבה בעיר, החלה "היציאה מחוץ לחומות", אשר יוזמה בין השאר על-ידי השר משה מונטיפיורי. בין השאר, מיחסים לו את חנוכת השכונה הראשונה מ"חוץ לחומות" בשנת 1860.
העיר העתיקה מחולקת לרובעים לפי האוכלוסיה שגרה בהן:
- הרובע המוסלמי, ממערב-צפון להר הבית שהיה בעבר הרובע היהודי
- הרובע היהודי - ממערב-צפון להר הבית - מקום בו עמד החלק הדרומי של "העיר העליונה" בימי בית שני
- הרובע הארמני - מערבית-צפונית בעיר העתיקה
- הרובע הנוצרי - מערבית-דרומית בעיר העתיקה
תאור העיר[עריכה]
בתי העיר העתיקה בנויים על מורד ההר השופע מזרחה-דרומה אל בקעת קדרון. העיר העתיקה נמצאת בגובה של 700-750 מטר מעל פני-הים. חלקה הנמוך הוא הכותל המערבי וסביבתו והחלק הגבוה הוא ברובע הנוצרי, סביב ה"שער החדש". בעיר העתיקה. סימטאות צרות ומעוקלות ובה השווקים היפים בירושלים. השערים החשובים הם שער יפו בצידה המערבי ושער שכם בצידה הצפוני. [1]
העיר העתיקה שוחררה על-ידי צה"ל במלחמת ששת הימים. לאחר מכן חודש הישוב היהודי בעיר והיום הוא בעיקר ברובע היהודי ובחלקו ברובע המוסלמי.
מצויים בו בתי-כנסת ידועים כמו: בית הכנסת החורבה ובית הכנסת הרמב"ן וכן ישיבות ידועות כמו ישיבת הכותל וישיבת פורת יוסף.
החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי העיר העתיקה בירושלים עוסקת בטיפוחה של ההתיישבות היהודית בעיר. באתר החברה יש פרטים מלאים על האתרים שנחשפו בתחום העיר העתיקה מימי בית ראשון ובית שני ואתרים נוספים.
לפי האתר שלה בעיר: שוכנות ברובע 600 משפחות , קיימים למעלה מ – 40 מוסדות חינוך וישיבות, ועוד עשרות מדרשות, בתי-כנסת, מכונים, אכסניה, מוזיאונים ומרכזי מבקרים. וכןכ- 100 חנויות ועסקים פועלים ברובע.
הר הבית[עריכה]
- ערך מורחב - הר הבית
הר הבית הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות. על ההר נבנו בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך ובית המקדש השני על ידי עזרא הסופר ונחמיה. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי הרומאים ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, נכבש ההר על-ידי צבא הגנה לישראל. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים.
הכותל המערבי[עריכה]
- ערך מורחב - כותל המערבי
מאז חורבן בית המקדש היה הכותל המערבי מקום תפילה, בקשות, תחנונים והשתפכות הלב למתאבלים על חורבן בית המקדש וגלות השכינה. יהודים מכל התפוצות, באים לקונן על מר הגלות ולבקש מאת הבורא על הישועה והגאולה הקרובה. בכל הדורות היו מתכנסים אחינו בכל ימות השנה, בשבת ובחול, בחג ובצום, בימי שמחה ובימי אבל ברחבת הכותל המערבי ושופכים את שיחם לפני קונם.
הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו בלי כל טיח המדביקן זו אל זו. והאבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות.
הרובע היהודי[עריכה]
- ערך מורחב - הרובע היהודי
הרובע היהודי בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים בירושלים מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי האימפריה העות'מאנית. מאז חורבן בית שני היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב מלחמת העולם הראשונה - כ-50,000 במספר. במלחמת העצמאות נפל הרובע בידי צבא ממלכת ירדן, כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר במלחמת ששת הימים ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז לישיבות ואתר תיירות עקב קרבתו להר הבית ולשריד שנותר מהכותל המערבי.
שערי העיר העתיקה[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ פרטים אלה ופרטים נוספים בספרו של זאב וילנאי מדריך ירושלים משנת 1946 הוצאה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים משנת תשל"ח