רבי יהודה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות= | ||
|השתייכות=[[ראשונים]] | |השתייכות=[[ראשונים]] | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק=שירה; פילוסופיה | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו=[[ר"י מיגאש]], [[רי"ף]] | |רבותיו=[[ר"י מיגאש]], [[רי"ף]] | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
'''רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי''' (ריה"ל)<ref>שמו הערבי הוא "אבו אל חסאן אבן | '''רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי''' ('''ריה"ל''')<ref>שמו הערבי הוא "אבו אל חסאן אבן אל לוי".</ref>, היה חכם, משורר והוגה דעות בספרד, מגדולי משוררי "תור הזהב" ומחבר "'''[[ספר הכוזרי]]'''". | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
נולד בכנראה בסביבות השנים ד'תתנ"ה- ד'תת"ס<ref>שהרי [[רבי אברהם אבן עזרא]] כתב ב{{מקור|אבן עזרא שמות הפירוש הארוך כ$פירושו לספר שמות (פרק כ', פס' אנכי ה' אלקיך)}} כותב: "שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד", ופירוש ספר שמות הסתיים בשנת ד'תתקי"ג כמו שכתב בסיום הפירוש, ומסתבר (לפי הכינוי) שכתב כך שנים מעטות לאחר פטירתו, וריה"ל נפטר בסביבות גיל חמישים, שהרי בפיוטיו מציין שבערך בגיל חמישים יצא במסע לא"י ונפטר סמוך למסעו (הקדמת ספר הכוזרי בהוצאת | נולד בכנראה בסביבות השנים ד'תתנ"ה- ד'תת"ס<ref>שהרי [[רבי אברהם אבן עזרא]] כתב ב{{מקור|אבן עזרא שמות הפירוש הארוך כ$פירושו לספר שמות (פרק כ', פס' אנכי ה' אלקיך)}} כותב: "שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד", ופירוש ספר שמות הסתיים בשנת ד'תתקי"ג כמו שכתב בסיום הפירוש, ומסתבר (לפי הכינוי) שכתב כך שנים מעטות לאחר פטירתו, וריה"ל נפטר בסביבות גיל חמישים, שהרי בפיוטיו מציין שבערך בגיל חמישים יצא במסע לא"י ונפטר סמוך למסעו (הקדמת ספר הכוזרי בהוצאת ברזאני).</ref> וי"א בשנת ד'תתקל"ח<ref>"ספר יוחסין"</ref> בעיר טודילה שבספרד. על חייו לא ידוע לנו כמעט כלום. יש אומרים שלמד אצל [[ר"י מיגאש]]<ref>ראה {{מקור|רדב"ז ג תקלב}}: "אנשים גדולים בחכמה כמו הר"ר אברהם ן' עזרא וכהר"ר שלמה בן גבירול וכה"ר יהודה הלוי זק"ל, והים היו אנדלוסיים ובזמנו של הר"ר יוסף הלוי ן' מגאש".</ref> ואולי אף אצל ה[[רי"ף]]. ידוע כי חיבר קינה על פטירת הרי"ף. על פי המסורת<ref>מובאת בספר "סדר הדורות"</ref>, היה עשיר גדול, והיתה לו בת יחידה שאשתו הפצירה בו להשיאה, עד שנשבע להשיאה ליהודי הראשון שיקרה בדרכו, והיה זה [[רבי אברהם אבן עזרא]] שבא לבוש סחבות והיה נכאה כעני ומסכן. אשתו בקשה כי יתיר את שבועתו, אך הוא חפץ ללמדו ולהפכו לחכם ואז להשיאו לבתו. בעת שכתב את פיוטו "אדון חסדיך"<ref>מופיע בתפילת הספרדים ל[[פורים]]</ref> חסרה לו שורה אחת וראב"עההשלימה והוסיף עוד תיקונים והשלמות נוספים לפיוט, ואז התגלתה לריה"ל חכמתו הגדולה, והשיאו לבתו<ref>וכן כתב ב[[אברבנאל]] (כי תשא דר"ט ע"ג וע"ד) שראב"ע היה חתנו של ריה"ל</ref>. על פי מסורת אחרת, היו הם בני דודים<ref>"סדר הדורות"</ref>. ישנה מסורת נוספת לפיה היו מחותנים. יש הדוחים כל קשר משפחתי ביניהם, שכן ראב"ע מציין את שמו של ריה"ל מבלי לההזכיר כל קרבה משפחתית ביניהם. | ||
במהלך חייו החל במסע לכיוון [[ארץ ישראל]], והגיע צפון אפריקה ובפרט ל[[מצרים]]. בצפון אפרקיה לימג את [[רבי שלמה פרחון]], בעל "מחברת הערוך" {{מקור|מחברת הערוך, הקדמה|כן}}. חוקרים רבים סבורים שריה"ל לא הצליח להשיג את מבוקשו, ונפטר במצרים. עם זאת, יש שכתבו שהגיע לארץ ישראל<ref>ש"ד גויטיין, "'''האם הגיע ר' יהודה הלוי אל חוף ארץ ישראל?'''", "תרביץ" מו (תשל"ז), חוברות א-ד, עמ' 245-250. </ref>. ישנה אגדה לפיה הגיע לא"י בהיותו בן חמישים ובהגיעו לשער ירושלים: "קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר 'כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו' והיה אומר הקינה שהוא חיבר האומרת 'מציון הלא תשאלי', וישמעאלי אחד לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו". יתכן והתואר "זק"ל" (זכר '''קדוש''' לברכה), בו מכנה אותו ה[[רדב"ז]], מאשש מסורת זו. על פי אחת המסורות, נמצא קברו בכפר כאבול שבגליל. | |||
נפטר כנראה בחודש [[אב]] שנת ד'תתק"א<ref>ראו במאמרו של ד"ד גויטיין עמ' 249 ובהערה 14 שם, וכן בהגהות "מנחם ציון" על ספר [[שם הגדולים]] ל[[חיד"א]], מערכת גדולים אות ' סי' לז (הערה 25). </ref>. | |||
==יצירתו== | ==יצירתו== | ||
| שורה 33: | שורה 29: | ||
ריה"ל נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד בתקופת "תור הזהב". רבים משיריו נכנסו לסידור התפילה, ל[[סליחות]], [[זמירות שבת]] ול"שירת הבקשות". ריה"ל מפורסם בייחדו בזכות השירים שכתב על ארץ ישראל והכמיהה אליה, בהם כתב משפטים שהתפרסמו ביותר כדוגמת: "ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב", "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", "טעם רגביך לפי מדבש יערב" ועוד. | ריה"ל נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד בתקופת "תור הזהב". רבים משיריו נכנסו לסידור התפילה, ל[[סליחות]], [[זמירות שבת]] ול"שירת הבקשות". ריה"ל מפורסם בייחדו בזכות השירים שכתב על ארץ ישראל והכמיהה אליה, בהם כתב משפטים שהתפרסמו ביותר כדוגמת: "ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב", "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", "טעם רגביך לפי מדבש יערב" ועוד. | ||
בין שיריו המפורסמים: "[[יום שבתון]]" (זמירות לשבת), "יה שמע אביונך" (סליחות למנהג עדות המזרח), "יום ליבשה" ([[שביעי של פסח]] ו[[ברית מילה]]), "ציון הלא תשאלי", "ליבי במזרח", "יה אנה אמצאך?" ועוד. | בין שיריו המפורסמים: "[[יום שבתון]]" (זמירות לשבת), "[[יה שמע אביונך]]" (סליחות למנהג עדות המזרח), "יום ליבשה" ([[שביעי של פסח]] ו[[ברית מילה]]), "ציון הלא תשאלי" (קינה ל[[תשעה באב]]), "ליבי במזרח", "יה אנה אמצאך?" ועוד. | ||
שירתו זכתה להערצה רבה בעולם היהודי. ה[[חיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]]: "משורר עצום והיה אומר שירותיו נכח פני ה' בדבקות גמור. וחיבר ספר משירות ותשבחות נמרצות והלצות ומליצות" {{מקור|שם הגדולים ח"א אות י' לז|כן}}. | |||
תלמידו רבי שלה פרחון מעיד בשם ריה"ל, כי "עשה תשובה בזקנותו שלא יפייט לעולם"<ref>"מחברת הערוך" ה, א, וראה {{מקור|כוזרי ב סט$כוסרי מאמר שני סט-ע}} וב"כוזרי המבואר" ל[[הרב דוד כהן|רב דוד כהן]] (הרב הנזיר) שם. </ref> | |||
===פירושים לתורה=== | ===פירושים לתורה=== | ||
על אף שריה"ל לא כתב פירוש על התורה, פירושים שלו על התורה מצוטטים במפרשי ה[[תנ"ך]]: ה[[ראב"ע]]<ref>ר' פי' ראב"ע {{מקור|דברים יד, כב; שם כו, יז; זכריה ח, ו; תהלים יח, שם ל, ח; שם מט, כא; ועוד|כן}}.</ref>, [[הרד"ק]]<ref>ר' פי' הרד"ק {{מקור|בראשית א, ב; ישעיהו ו, ג; תהלים קב, טו; שם קלט, ג|כן}}.</ref>, ה[[רמב"ן]]<ref>ר' רמב"ן עה"ת {{מקור|בראשית א, ד; דברים יא, כב; ועוד|כן}}.</ref>, [[רבנו בחיי]]<ref>ר' רבנו בחיי עה"ת {{מקור|דברים י, כ; ועוד|כן}}.</ref>, [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>ר' אברבנאל {{מקור|בראשית יא ד"ה ויהי כל; הקדמה לשמות; שמות לב, א; ויקרא כו; דברים ה; ועוד|כן}}.</ref> ועוד. בפירושים אלו ניכרת גם הבנתו הגדולה של ריה"ל בבלשנות ובתחומים נוספים. | על אף שריה"ל לא כתב פירוש על התורה, פירושים שלו על התורה מצוטטים במפרשי ה[[תנ"ך]]: ה[[ראב"ע]]<ref>ר' פי' ראב"ע {{מקור|דברים יד, כב; שם כו, יז; זכריה ח, ו; תהלים יח, שם ל, ח; שם מט, כא; ועוד|כן}}.</ref>, [[הרד"ק]]<ref>ר' פי' הרד"ק {{מקור|בראשית א, ב; ישעיהו ו, ג; תהלים קב, טו; שם קלט, ג|כן}}.</ref>, ה[[רמב"ן]]<ref>ר' רמב"ן עה"ת {{מקור|בראשית א, ד; דברים יא, כב; ועוד|כן}}.</ref>, [[רבנו בחיי]]<ref>ר' רבנו בחיי עה"ת {{מקור|דברים י, כ; ועוד|כן}}.</ref>, [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>ר' אברבנאל {{מקור|בראשית יא ד"ה ויהי כל; הקדמה לשמות; שמות לב, א; ויקרא כו; דברים ה; ועוד|כן}}.</ref> ועוד. בפירושים אלו ניכרת גם הבנתו הגדולה של ריה"ל בבלשנות ובתחומים נוספים. | ||
===ספר הכוזרי=== | ===ספר הכוזרי=== | ||
גרסה אחרונה מ־16:27, 11 בפברואר 2016
|
|
| רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי | |
|---|---|
| השתייכות | ראשונים |
| נושאים שבהם עסק | שירה; פילוסופיה |
| רבותיו | ר"י מיגאש, רי"ף |
| חיבוריו | ספר "הכוזרי" |
רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי (ריה"ל)[1], היה חכם, משורר והוגה דעות בספרד, מגדולי משוררי "תור הזהב" ומחבר "ספר הכוזרי".
תולדותיו[עריכה]
נולד בכנראה בסביבות השנים ד'תתנ"ה- ד'תת"ס[2] וי"א בשנת ד'תתקל"ח[3] בעיר טודילה שבספרד. על חייו לא ידוע לנו כמעט כלום. יש אומרים שלמד אצל ר"י מיגאש[4] ואולי אף אצל הרי"ף. ידוע כי חיבר קינה על פטירת הרי"ף. על פי המסורת[5], היה עשיר גדול, והיתה לו בת יחידה שאשתו הפצירה בו להשיאה, עד שנשבע להשיאה ליהודי הראשון שיקרה בדרכו, והיה זה רבי אברהם אבן עזרא שבא לבוש סחבות והיה נכאה כעני ומסכן. אשתו בקשה כי יתיר את שבועתו, אך הוא חפץ ללמדו ולהפכו לחכם ואז להשיאו לבתו. בעת שכתב את פיוטו "אדון חסדיך"[6] חסרה לו שורה אחת וראב"עההשלימה והוסיף עוד תיקונים והשלמות נוספים לפיוט, ואז התגלתה לריה"ל חכמתו הגדולה, והשיאו לבתו[7]. על פי מסורת אחרת, היו הם בני דודים[8]. ישנה מסורת נוספת לפיה היו מחותנים. יש הדוחים כל קשר משפחתי ביניהם, שכן ראב"ע מציין את שמו של ריה"ל מבלי לההזכיר כל קרבה משפחתית ביניהם.
במהלך חייו החל במסע לכיוון ארץ ישראל, והגיע צפון אפריקה ובפרט למצרים. בצפון אפרקיה לימג את רבי שלמה פרחון, בעל "מחברת הערוך" (מחברת הערוך, הקדמה). חוקרים רבים סבורים שריה"ל לא הצליח להשיג את מבוקשו, ונפטר במצרים. עם זאת, יש שכתבו שהגיע לארץ ישראל[9]. ישנה אגדה לפיה הגיע לא"י בהיותו בן חמישים ובהגיעו לשער ירושלים: "קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר 'כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו' והיה אומר הקינה שהוא חיבר האומרת 'מציון הלא תשאלי', וישמעאלי אחד לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו". יתכן והתואר "זק"ל" (זכר קדוש לברכה), בו מכנה אותו הרדב"ז, מאשש מסורת זו. על פי אחת המסורות, נמצא קברו בכפר כאבול שבגליל.
נפטר כנראה בחודש אב שנת ד'תתק"א[10].
יצירתו[עריכה]
שיריו[עריכה]
ריה"ל נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד בתקופת "תור הזהב". רבים משיריו נכנסו לסידור התפילה, לסליחות, זמירות שבת ול"שירת הבקשות". ריה"ל מפורסם בייחדו בזכות השירים שכתב על ארץ ישראל והכמיהה אליה, בהם כתב משפטים שהתפרסמו ביותר כדוגמת: "ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב", "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", "טעם רגביך לפי מדבש יערב" ועוד.
בין שיריו המפורסמים: "יום שבתון" (זמירות לשבת), "יה שמע אביונך" (סליחות למנהג עדות המזרח), "יום ליבשה" (שביעי של פסח וברית מילה), "ציון הלא תשאלי" (קינה לתשעה באב), "ליבי במזרח", "יה אנה אמצאך?" ועוד.
שירתו זכתה להערצה רבה בעולם היהודי. החיד"א בספרו שם הגדולים: "משורר עצום והיה אומר שירותיו נכח פני ה' בדבקות גמור. וחיבר ספר משירות ותשבחות נמרצות והלצות ומליצות" (שם הגדולים ח"א אות י' לז).
תלמידו רבי שלה פרחון מעיד בשם ריה"ל, כי "עשה תשובה בזקנותו שלא יפייט לעולם"[11]
פירושים לתורה[עריכה]
על אף שריה"ל לא כתב פירוש על התורה, פירושים שלו על התורה מצוטטים במפרשי התנ"ך: הראב"ע[12], הרד"ק[13], הרמב"ן[14], רבנו בחיי[15], רבי יצחק אברבנאל[16] ועוד. בפירושים אלו ניכרת גם הבנתו הגדולה של ריה"ל בבלשנות ובתחומים נוספים.
ספר הכוזרי[עריכה]
- ערך מורחב - ספר הכוזרי
ספר ה"כוזרי" שחיבר ריה"ל הוא ספר בסיסי במחשבת ישראל, הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בע"ז הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, חכם נוצרי, חכם מוסלמי וחכם יהודי (מכונה בספר "החבר"[17] לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית.
בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה ע"פ המסורת מיציאת מצרים (ולא מבריאת העולם), שכן לא יתכן שעם שלם משקר.
ה"כוזרי" מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק בארץ ישראל או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם).
ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של הרב יוסף קאפח, יהודה אבן שמואל, הרב מרדכי גניזי, הרב יצחק שילת ועוד.
| תקופת חייו של רבי יהודה הלוי על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יהודה לייב הכהן מימון, רבי יהודה הלוי בתוך: דיוקנאות של מעלה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ו, עמ' רעב- רפה.
- נתן גרינבוים, רבי יהודה הלוי: האיש, המשורר וההוגה- תשע מאות שנה להולדתו, משרד החינוך והתרבות- אגף החינוך הדתי, ירושלים תשל"ה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עליו
- רבי יהודה הלוי, באנציקלופדיה יהודית 'דעת'
- ג' יורמסון, רבי יהודה הלוי, אתר מט"ח.
- שיריו
- שירי רבי יהודה הלוי עם הערות רבי שמואל דוד לוצאטו, למברג תרמ"ח, באתר היברו בוקס.
- שירי רבי יהודה הלוי בעריכת ש. ברנשטיין, אתר 'דעת'
- שירי רבי יהודה הלוי (שירי החול), באתר "פרויקט בן יהודה"
הערות שוליים
- ↑ שמו הערבי הוא "אבו אל חסאן אבן אל לוי".
- ↑ שהרי רבי אברהם אבן עזרא כתב בפירושו לספר שמות (פרק כ', פס' אנכי ה' אלקיך) כותב: "שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד", ופירוש ספר שמות הסתיים בשנת ד'תתקי"ג כמו שכתב בסיום הפירוש, ומסתבר (לפי הכינוי) שכתב כך שנים מעטות לאחר פטירתו, וריה"ל נפטר בסביבות גיל חמישים, שהרי בפיוטיו מציין שבערך בגיל חמישים יצא במסע לא"י ונפטר סמוך למסעו (הקדמת ספר הכוזרי בהוצאת ברזאני).
- ↑ "ספר יוחסין"
- ↑ ראה רדב"ז ג תקלב: "אנשים גדולים בחכמה כמו הר"ר אברהם ן' עזרא וכהר"ר שלמה בן גבירול וכה"ר יהודה הלוי זק"ל, והים היו אנדלוסיים ובזמנו של הר"ר יוסף הלוי ן' מגאש".
- ↑ מובאת בספר "סדר הדורות"
- ↑ מופיע בתפילת הספרדים לפורים
- ↑ וכן כתב באברבנאל (כי תשא דר"ט ע"ג וע"ד) שראב"ע היה חתנו של ריה"ל
- ↑ "סדר הדורות"
- ↑ ש"ד גויטיין, "האם הגיע ר' יהודה הלוי אל חוף ארץ ישראל?", "תרביץ" מו (תשל"ז), חוברות א-ד, עמ' 245-250.
- ↑ ראו במאמרו של ד"ד גויטיין עמ' 249 ובהערה 14 שם, וכן בהגהות "מנחם ציון" על ספר שם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ' סי' לז (הערה 25).
- ↑ "מחברת הערוך" ה, א, וראה כוסרי מאמר שני סט-ע וב"כוזרי המבואר" לרב דוד כהן (הרב הנזיר) שם.
- ↑ ר' פי' ראב"ע (דברים יד, כב; שם כו, יז; זכריה ח, ו; תהלים יח, שם ל, ח; שם מט, כא; ועוד).
- ↑ ר' פי' הרד"ק (בראשית א, ב; ישעיהו ו, ג; תהלים קב, טו; שם קלט, ג).
- ↑ ר' רמב"ן עה"ת (בראשית א, ד; דברים יא, כב; ועוד).
- ↑ ר' רבנו בחיי עה"ת (דברים י, כ; ועוד).
- ↑ ר' אברבנאל (בראשית יא ד"ה ויהי כל; הקדמה לשמות; שמות לב, א; ויקרא כו; דברים ה; ועוד).
- ↑ על פי רבי שם טוב אבן שם טוב בספר האמונות, החבר היה רבי יצחק הסנגרי