פשוטו של מקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

פשוטו של מקרא הוא המובן המילולי של מקראות. בדרך כלל אין מקרא יוצא מידי פשוטו- גם במקומות שחז"ל דרשו את הפסוק על פי דרכי הדרש של התורה - כמו ייתורא דקרא ועוד, ועל פי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרשו בו פירוש שאינו לפי פשוטו המילולי, בכל זאת הפירוש המילולי של הפסוק נשאר תקף, והוא מתקיים לצד הפירוש של דרשת חז"ל שעולה ממנו.

סוגים שונים של 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'

לעיתים דרשות חז"ל מפרשות את המקרא, ומפרטות אותו, באופן שהפירוש הפשוט המילולי נשאר הפירוש היחיד. לדוגמה, נאמר בתורה "וקשרתם לאות על ידך...", ובתורה שבעל פה נתבארה צורתן של התפילין. במקרה הזה, הפירוש אינו דורש באופן אחר את פשוטו של מקרא ומשאיר לצידו את פשוטו של מקרא, אלא פשוטו של מקרא נשאר, שיש לקשור על היד, ותורה שבעל פה מפרטת מהי צורתו של הדבר שיש לקשור על היד וכיצד הוא נעשה.

לעיתים, דרשות חז"ל מפרשות את הפסוק באופן נוסף על הפירוש הפשוט, ושני הפירושים נמצאים במקביל: לדוגמה, "לא יומתו אבות על בנים" שתורה שבעל פה מפרשת שהכוונה שקרובים פסולים לעדות - וכוונת הפסוק לפי זה לומר ש"לא יומתו אבות על פי בנים", אך הפירוש הפשוט של הפסוק נשאר לצד הדרשה, והכוונה שלא יומתו אבות בגלל מעשים וחטאים של הבנים, או להיפך - כמו שרואים בספר מלכים ב פרק יד פסוק ו - "וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יֻמָות \{יוּמָת\}". כלומר, לפסוק "לא יומתו אבות על בנים" יש שני פירושים ששניהם מתקיימים זה לצד זה: פירוש מילולי שאין להמית אבות כעונש על מעשי הבנים, או בנים כעונש על מעשי האבות, כמו שנאמר בספר מלכים, וגם פירוש שמפרש את המילה "על" בתור "על פי" - אין להמית אבות על פי עדות בנים, ולא בנים על פי עדות אבות, ולמדנו שקרוב פסול לעדות.