תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת מידע על צום אסתר, שינויי נוסח, הוספת מקור לפסוק שהובא בהקשר לצום) תגית: visualeditor |
(הוספת מידע בנוגע לצום של אסתר) תגית: visualeditor |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בי"ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה. | בי"ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה. | ||
דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"<ref>אסתר, ד, טז</ref>, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד. | דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"<ref>אסתר, ד, טז</ref>, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד. | ||
לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר. | לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
<references /> | |||
גרסה מ־17:41, 9 במרץ 2017
|
|
יום צום החל בי"ג באדר.
בי"ג באדר, בימי מרדכי ואסתר, נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.
דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"[1], מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.
לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג באדר נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל יום ניקנור המוזכר במגילת תענית, אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר.
מכיון שתענית אסתר אינה מארבעה צומות, ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.
- ↑ אסתר, ד, טז