פרת: הבדלים בין גרסאות בדף
טרוצקיסט אדום (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''נהר פְּרָת''' (בערבית '''الفرات''' ; נקרא גם "הנהר הגדול") הוא נהר בין בבל לישראל, ואחד מא...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==פרת בתנ"ך== | ==פרת בתנ"ך== | ||
ב[[מקרא]] מכונה הפרת "הנהר הגדול", והוא בין הנהרות הראשיים שנזכרים בתנ"ך. הוא מצוין כגבול הצפוני של "[[הארץ המובטחת]]" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת [[אלוהים|האל]] ל[[אברהם]] | ב[[מקרא]] מכונה הפרת "הנהר הגדול", והוא בין הנהרות הראשיים שנזכרים בתנ"ך. הוא מצוין כגבול הצפוני של "[[הארץ המובטחת]]" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת [[אלוהים|האל]] ל[[אברהם]] ובנאום [[משה]]. לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של [[הארץ המובטחת]] (למשל ספרו של הרב [[ישראל אריאל]], "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). | ||
הפרת גם מוזכר ב[[תנ"ך]] כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מ[[גן עדן]] | הפרת גם מוזכר ב[[תנ"ך]] כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מ[[גן עדן]]. | ||
הנביא [[ירמיהו]] עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת: | הנביא [[ירמיהו]] עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת: | ||
* | *בפרק נ"א מצווה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באוזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל. | ||
* | * בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמלת את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם. | ||
לפי זיהוי המחודש ש"פארה" שבבנימין היא פרת [[המקרא]]ית, מניחים הרבה חוקרי מקרא שהפרת הנזכרת בפרק י"ג בירמיהו איננו נהר הפרת, כי אם [[נחל פרת]] שבהרי יהודה. אולם המפרשים בדורות הקודמים סברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים ב[[תנ"ך]] בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מ[[ענתות (עיר)|ענתות]] עד לפרת רק כדי לטמון אזור פישתים. | לפי זיהוי המחודש ש"פארה" שבבנימין היא פרת [[המקרא]]ית, מניחים הרבה חוקרי מקרא שהפרת הנזכרת בפרק י"ג בירמיהו איננו נהר הפרת, כי אם [[נחל פרת]] שבהרי יהודה. אולם המפרשים בדורות הקודמים סברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים ב[[תנ"ך]] בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מ[[ענתות (עיר)|ענתות]] עד לפרת רק כדי לטמון אזור פישתים. | ||
גרסה אחרונה מ־10:15, 20 בפברואר 2018
|
|
נהר פְּרָת (בערבית الفرات ; נקרא גם "הנהר הגדול") הוא נהר בין בבל לישראל, ואחד מארבעת נהרות גן-עדן. כיום הנהר עובר בטורקיה, סוריה ועיראק. הפרת נחשב לגבולה הדרום-מערבי של ארם נהריים.
אורכו של נהר פרת הוא כ-3,500 ק"מ, והוא אחד מן הנהרות הארוכים באסיה. שטח אגנו משתרע על 444,000 קמ"ר.[1]
מקורותיו של הנהר הם בהרי אררט ומצפון-מערב לארזורום שברמת ארמניה. ליד מוסיב מתפצל הפרת לזרוע הינדיה הראשית ולזרוע חילה הקטנה יותר, המתאחדות בהמשך ליד סמוה. ליד קורנה שבעיראק מתאחד הפרת עם החידקל והנהר המאוחד, שט אל ערב, נשפך למפרץ הפרסי.
הפרת היווה את הגבול המזרחי של פחוות עבר הנהר בשליש השני של האלף ה-1 לפנה"ס. לנהר הפרת יש שתי זרועות עיקריות, שהמזרחית בהן מוצאה בהרי ארמניה.
פרת בתנ"ך[עריכה]
במקרא מכונה הפרת "הנהר הגדול", והוא בין הנהרות הראשיים שנזכרים בתנ"ך. הוא מצוין כגבול הצפוני של "הארץ המובטחת" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת האל לאברהם ובנאום משה. לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של הארץ המובטחת (למשל ספרו של הרב ישראל אריאל, "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). הפרת גם מוזכר בתנ"ך כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן עדן.
הנביא ירמיהו עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת:
- בפרק נ"א מצווה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באוזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל.
- בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמלת את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם.
לפי זיהוי המחודש ש"פארה" שבבנימין היא פרת המקראית, מניחים הרבה חוקרי מקרא שהפרת הנזכרת בפרק י"ג בירמיהו איננו נהר הפרת, כי אם נחל פרת שבהרי יהודה. אולם המפרשים בדורות הקודמים סברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים בתנ"ך בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מענתות עד לפרת רק כדי לטמון אזור פישתים.
פרת במשנה[עריכה]
נהר הפרת מוזכר במשנה לעניין זמן בקשת גשמים בברכת השנים בתפילת העמידה. לפי ההלכה, מתחילים לבקש גשמים רק 15 יום לאחר סיומו של חג הסוכות, בתאריך ז' בחשוון. סיבת עיכוב זה היא חישוב משך הזמן הדרוש לעולי הרגל שבאו מבבל, על מנת שיוכלו לחזור אל ביתם שמעבר לנהר פרת, קודם שיחלו לרדת גשמים.
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}