ברכת המינים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←כנגד מה נתקנה?: תיקון הקלדה שמואל במקום שמולא) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נתקנה כנגד ה"מינים" כלומר ה[[נצרות|נוצרים]]. מאימת הצנזורה שונה הנוסח וישנם כיום כמה נוסחים לאמירתה. כך למשל בסידורי אשכנז מתחילה הברכה ב"ולמלשינים", בעוד שבסידורי הספרדים מתחילים "למינים ולמלשינים". בסידורים קדמונים מופיע גם "ולמשומדים אל תהי תקווה". בסיום הברכה - יש מהספרדים שחותמים - "שובר אויבים ומכניע מינים" (כן דעת [[החיד"א]], [[רבי יוסף חיים]]-{{מקור|בן יהוידע ברכות דף כח}}), ויש שחותמים - "שובר אויבים ומכניע זדים" {{מקור|יחוה דעת ה ח|כן}}. | נתקנה כנגד ה"מינים" כלומר ה[[נצרות|נוצרים]]. מאימת הצנזורה שונה הנוסח וישנם כיום כמה נוסחים לאמירתה. כך למשל בסידורי אשכנז מתחילה הברכה ב"ולמלשינים", בעוד שבסידורי הספרדים מתחילים "למינים ולמלשינים". בסידורים קדמונים מופיע גם "ולמשומדים אל תהי תקווה". בסיום הברכה - יש מהספרדים שחותמים - "שובר אויבים ומכניע מינים" (כן דעת [[החיד"א]], [[רבי יוסף חיים]]-{{מקור|בן יהוידע ברכות דף כח}}), ויש שחותמים - "שובר אויבים ומכניע זדים" {{מקור|יחוה דעת ה ח|כן}}. | ||
==מקומה== | ==מקומה== | ||
מקומה אחרי [[ברכת המשפט]], לפי ש"כיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים" | מקומה אחרי [[ברכת המשפט]], לפי ש"כיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים" {{מקור|מגילה יז ע"ב|כן}} | ||
==כנגד מה נתקנה?== | ==כנגד מה נתקנה?== | ||
לרבי הלל בנו של [[רבי שמואל בר נחמני]], שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות (שם ה') שבמזמור "הבו לה' בני אלים" ({{מקור|תהילים כט}}), ברכה זו נתקנה כנגד כנגד "אל הכבוד הרעים"; ל[[רב יוסף]] שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות שב[[קריאת שמע]], ברכה זו נתקנה כנגד ה"אחד"; ל[[רבי תנחום]] שאמר בשם [[רבי יהושע בן לוי]] ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה חוליות שבעמוד השדרה, ברכה זו נתקנה כנגד הדרה הקטנה שבסוף החוליה {{מקור|ברכות כח ע"ב|כן}}. | לרבי הלל בנו של [[רבי שמואל בר נחמני]], שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות (שם ה') שבמזמור "הבו לה' בני אלים" ({{מקור|תהילים כט}}), ברכה זו נתקנה כנגד כנגד "אל הכבוד הרעים"; ל[[רב יוסף]] שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות שב[[קריאת שמע]], ברכה זו נתקנה כנגד ה"אחד"; ל[[רבי תנחום]] שאמר בשם [[רבי יהושע בן לוי]] ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה חוליות שבעמוד השדרה, ברכה זו נתקנה כנגד הדרה הקטנה שבסוף החוליה {{מקור|ברכות כח ע"ב|כן}}. | ||
חז"ל קבעו שמי שאינו אומרה לא יעלה ש"ץ וחושדים בו במינות {{מקור|ברכות כט ע"א$שם כט ע"א|כן}}, אולם, | חז"ל קבעו שמי שאינו אומרה לא יעלה ש"ץ וחושדים בו במינות {{מקור|ברכות כט ע"א$שם כט ע"א|כן}}, אולם, כששמואל הקטן עלה ושכח את נוסח הברכה, לא הורידוהו, מפני שלא נחשד שחזר בו ונהפך למין. לדעת [[אביי]] לא נחשד מפני שהיה צדיק מעיקרו, וצדיק מעיקרו לא נהפך לרשע, ולדעת [[רבא]] לא נחשד מפני שהתחיל את הברכה ולא זכר כיצד להמשיך. | ||
{{ברכות עמידה}} | {{ברכות עמידה}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:27, 9 ביוני 2018
|
|
הברכה השתים עשרה בתפילת שמונה עשרה, שנתקנה על ידי שמואל הקטן לפי בקשתו של רבן גמליאל דיבנה, כנגד המינים שהצרו לישראל והסיתום לשוב מאחרי השם. יחד עם ברכה זו, ישנן בתפילת העמידה תשע עשרה ברכות, ואף על פי כן נשאר לה השם: "תפילת שמונה עשרה".
נוסחה[עריכה]
נתקנה כנגד ה"מינים" כלומר הנוצרים. מאימת הצנזורה שונה הנוסח וישנם כיום כמה נוסחים לאמירתה. כך למשל בסידורי אשכנז מתחילה הברכה ב"ולמלשינים", בעוד שבסידורי הספרדים מתחילים "למינים ולמלשינים". בסידורים קדמונים מופיע גם "ולמשומדים אל תהי תקווה". בסיום הברכה - יש מהספרדים שחותמים - "שובר אויבים ומכניע מינים" (כן דעת החיד"א, רבי יוסף חיים-בן יהוידע ברכות דף כח), ויש שחותמים - "שובר אויבים ומכניע זדים" (יחוה דעת ה ח).
מקומה[עריכה]
מקומה אחרי ברכת המשפט, לפי ש"כיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים" (מגילה יז ע"ב)
כנגד מה נתקנה?[עריכה]
לרבי הלל בנו של רבי שמואל בר נחמני, שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות (שם ה') שבמזמור "הבו לה' בני אלים" (תהילים כט), ברכה זו נתקנה כנגד כנגד "אל הכבוד הרעים"; לרב יוסף שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע, ברכה זו נתקנה כנגד ה"אחד"; לרבי תנחום שאמר בשם רבי יהושע בן לוי ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה חוליות שבעמוד השדרה, ברכה זו נתקנה כנגד הדרה הקטנה שבסוף החוליה (ברכות כח ע"ב).
חז"ל קבעו שמי שאינו אומרה לא יעלה ש"ץ וחושדים בו במינות (שם כט ע"א), אולם, כששמואל הקטן עלה ושכח את נוסח הברכה, לא הורידוהו, מפני שלא נחשד שחזר בו ונהפך למין. לדעת אביי לא נחשד מפני שהיה צדיק מעיקרו, וצדיק מעיקרו לא נהפך לרשע, ולדעת רבא לא נחשד מפני שהתחיל את הברכה ולא זכר כיצד להמשיך.