פרשת העקידה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
קטע הלקוח מספר בראשית {{מקור|כב, א-יט|כן}}, בו מסופר על עקידת יצחק אבינו על ידי אברהם אביו, הנאמר בכל יום לפני תפילת שחרית.
קטע הלקוח מספר בראשית {{מקור|כב, א-יט|כן}}, בו מסופר על עקידת יצחק אבינו על ידי אברהם אביו, הנאמר בכל יום לפני תפילת שחרית.
הטור או"ח א מביא ש"טוב לומר פרשת העקדה" בבוקר. וכן כותב השלחן ערוך או"ח א, ה: "טוב לומר פרשת העקדה".
הגר"א בביאורו לשו"ע מפנה למדרש בראשית רבה נו, י שמסביר את חשיבות העקדה:
"ר' יוחנן אמר, אמר לפניו רבון העולמים בשעה שאמרת לי קח נא את בנך את יחידך היה לי מה להשיב, אתמול אמרת כי ביצחק וגו' ועכשיו קח נא את בנך וגו' וחס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא נזכר להם אותה העקידה ותתמלא עליהם רחמים".
הבית יוסף, ט"ז ומשנה ברורה מזכירים שני טעמים עיקריים לאמירת פרשת העקדה: 1) להזכיר זכות אבות, 2) להכניס בקרבנו תכונה של מסירות נפש כמו שהייתה ליצחק:
"כדי לזכור זכות האבות לפני הקדוש ברוך הוא, וגם להכניע יצרו לעבודת השם יתברך כמו שמסר יצחק נפשו" (ב"י).
סייגו המגן אברהם והמשנה ברורה, שהתועלת באמירת פרשת העקדה זה דווקא אם אומר אותה בהבנה, ובהתבוננות במה שהוא אומר.






ישנם מספר טעמים לאמירת פרשת העקידה בכל יום:@ לעורר את הלבבות לאותה נכונות של הקרבה ומסירות נפש למילוי רצונותיו של הקב"ה, כזו שאפיינה את אברהם, כשהלך להקריב את בנו יצחק, ושאפיינה את יצחק במוסרו את נפשו; וכך מתקיים גם הציווי של "ואהבת את ה' אלקיך... בכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך.@ לעורר רחמי שמים בזכות האבות, כפי שאנו אומרים בתפילה המלווה את פרשת העקידה: "רבונו של עולם, כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עמנו במדת החסד ובמדת הרחמים".@ להנציח בכל יום מחדש את קריאתו של המלאך אל אברהם: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". כלומר, שאין רצונו של הקב"ה בקרבנות אדם מצדנו, אלא שנחייה למען שמו, נעסוק בתורה ונקיים את מצוותיה.





גרסה מ־17:09, 7 באוקטובר 2018

קטע הלקוח מספר בראשית (כב, א-יט), בו מסופר על עקידת יצחק אבינו על ידי אברהם אביו, הנאמר בכל יום לפני תפילת שחרית.

הטור או"ח א מביא ש"טוב לומר פרשת העקדה" בבוקר. וכן כותב השלחן ערוך או"ח א, ה: "טוב לומר פרשת העקדה".

הגר"א בביאורו לשו"ע מפנה למדרש בראשית רבה נו, י שמסביר את חשיבות העקדה: "ר' יוחנן אמר, אמר לפניו רבון העולמים בשעה שאמרת לי קח נא את בנך את יחידך היה לי מה להשיב, אתמול אמרת כי ביצחק וגו' ועכשיו קח נא את בנך וגו' וחס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא נזכר להם אותה העקידה ותתמלא עליהם רחמים".

הבית יוסף, ט"ז ומשנה ברורה מזכירים שני טעמים עיקריים לאמירת פרשת העקדה: 1) להזכיר זכות אבות, 2) להכניס בקרבנו תכונה של מסירות נפש כמו שהייתה ליצחק: "כדי לזכור זכות האבות לפני הקדוש ברוך הוא, וגם להכניע יצרו לעבודת השם יתברך כמו שמסר יצחק נפשו" (ב"י).

סייגו המגן אברהם והמשנה ברורה, שהתועלת באמירת פרשת העקדה זה דווקא אם אומר אותה בהבנה, ובהתבוננות במה שהוא אומר.