הרב משה לוינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=מועתק מויקיפדיה}} | {{לשכתב|סיבה=מועתק מויקיפדיה}} | ||
הרב '''משה לוינגר''' ([[תרצ"ה]], [[1935]] - [[כ"ז באייר]] [[ה'תשע"ה]], [[16 במאי]] [[2015]]) היה ממקימי [[גוש אמונים]], ממייסדי [[מועצת יש"ע]] וממנהיגיה בעבר. נחשב לאבי [[היישוב היהודי בחברון]] ולאחד מאבות [[התנחלות|ההתיישבות היהודית]] ב[[יהודה, שומרון וחבל עזה]] לאחר [[מלחמת ששת הימים | הרב '''משה לוינגר''' ([[תרצ"ה]], [[1935]] - [[כ"ז באייר]] [[ה'תשע"ה]], [[16 במאי]] [[2015]]) היה ממקימי [[גוש אמונים]], ממייסדי [[מועצת יש"ע]] וממנהיגיה בעבר. נחשב לאבי [[היישוב היהודי בחברון]] ולאחד מאבות [[התנחלות|ההתיישבות היהודית]] ב[[יהודה, שומרון וחבל עזה]] לאחר [[מלחמת ששת הימים. זוכה [[פרס מוסקוביץ' לציונות]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==חברון וגוש אמונים== | ==חברון וגוש אמונים== | ||
בשנת תשכ"ח לאחר מלחמת ששת הימים בה שוחררו חבלי ארץ ישראל ביהודה ושומרון, החל בפעילות להתיישבות יהודית ביהודה ובשומרון. היה חתום על מודעה שקראה באפריל 1968 ל"משפחות או בודדים ליישוב מחדש של העיר העתיקה חברון", וב[[פסח]] תשכ"ח עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את [[ליל הסדר]] במלון "פארק" בעיר כראשיתה של התיישבות במקום. במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו בבניין ה[[ממשל צבאי|ממשל הצבאי]] בחברון, עד שהוקמה [[קריית ארבע]] הסמוכה, שאליה עברו. בשנת 1971 קרא לספח את חברון למדינת ישראל{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|הרב לוינגר: "יש לספח את חברון"|1971/03/02|00433}}}}. היה מראשוני היהודים שחזרו להתגורר בחברון, כאשר הותר להם לעשות זאת. | |||
לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] השתתף, כאחד מראשי גוש אמונים, בפעילות להקמת גרעיני יישוב ב[[שומרון]], וייצג את הקבוצה שהתנחלה ב[[תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה)|סבסטיה]] במגעים בינם לבין הממשלה בראשות [[יצחק רבין]]. פעילותו זו הפכה אותו בעיני רבים לאחד מאבות ההתנחלות ביהודה ובשומרון ובחברון בפרט. | לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] השתתף, כאחד מראשי גוש אמונים, בפעילות להקמת גרעיני יישוב ב[[שומרון]], וייצג את הקבוצה שהתנחלה ב[[תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה)|סבסטיה]] במגעים בינם לבין הממשלה בראשות [[יצחק רבין]]. פעילותו זו הפכה אותו בעיני רבים לאחד מאבות ההתנחלות ביהודה ובשומרון ובחברון בפרט. | ||
בנוסף הרב לוינגר היה מהראשונים שפעלו למען הזכות של יהודים להתפלל במערת המכפלה מקום קבורת אבות האומה. | |||
התמודד ב[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות 1992]] בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]]. | הרב לוינגר התמודד ב[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות 1992]] בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]]. | ||
הרב לוינגר השתתף בהפגנות רבות למען ארץ ישראל, ולמען ביטחון התושבים, ואף לעיתים כשאירעו אירועי טרור וזריקות אבנים בכבישי יהודה ושומרון עשה 'שביתת שבת' עד שיתוקן המצב הביטחוני. מאבקיו הרבים הפכו אותו לסמל 'הלוחם למען ארץ ישראל'. | |||
לוינגר הוצג לעתים בכלי התקשורת כ[[סטריאוטיפ]] של ה[[מתנחל]] ה[[דתיים|דתי]]: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, [[מעיל דובון]] ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות ה[[סאטירה]] והבידור "[[ניקוי ראש]]" ו"[[זהו זה!]]". לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה | הרב לוינגר כסמל 'המתנחל'הוצג לעתים בכלי התקשורת כ[[סטריאוטיפ]] של ה[[מתנחל]] ה[[דתיים|דתי]]: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, [[מעיל דובון]] ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות ה[[סאטירה]] והבידור "[[ניקוי ראש]]" ו"[[זהו זה!]]". הרב לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה נועדה כדי ליצור דה-לגיטימציה לו עצמו ולכלל ציבור המתנחלים.{{מקור}} | ||
ב-[[2013]] זכה ב[[פרס מוסקוביץ' לציונות]]. | ב-[[2013]] זכה ב[[פרס מוסקוביץ' לציונות]]. | ||
הרב משה לוינגר נפטר ב-[[כ"ז באייר]] [[ה'תשע"ה]], [[16 במאי]] [[2015]]{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/298531 הרב לוינגר הלך לעולמו], באתר [[ערוץ 7]], 16 במאי 2015}}. | הרב משה לוינגר נפטר ב-[[כ"ז באייר]] [[ה'תשע"ה]], [[16 במאי]][[2015]] בהלוויתו שהתקיימה בחברון סמוך למערת המכפלה, השתתפו אלפים מנאמני ארץ ישראל בהם רבנים שרים ואישי ציבור והוא נטמן בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. {{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/298531 הרב לוינגר הלך לעולמו], באתר [[ערוץ 7]], 16 במאי 2015}}. | ||
===מעצרים | ===מעצרים של הרב לוינגר=== | ||
ב-[[30 בספטמבר]] [[1988]] הותקף באבנים במרכז חברון, ירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים והרג | הרב משה לוינגר כפעיל ולוחם למען ארץ ישראל הרבה להשתתף בהפגנות ובמאבקים למען ארץ ישראל, בהם אף נעצר מספר פעמים. ב-[[30 בספטמבר]] [[1988]] הותקף באבנים במרכז חברון, ירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים והרג אחד מהערבים שנכחו במקום ופצע אחר. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה [[עסקת טיעון]] שבמסגרתה הורשע ב[[גרימת מוות ברשלנות]] (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית). נגזרו עליו חמישה חודשי [[מאסר בפועל]] ושבעה חודשי מאסר על-תנאי. הוא שוחרר באוגוסט [[1990]], לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר{{הערה|1=[http://www.btselem.org/sites/default/files2/kypt_hkhvq_shl_zrkhym_yshrlym_bshtkhym.pdf#page=5 אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים], הסעיף "משפטו של משה לוינגר", באתר "[[בצלם]]"}}. בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות אתו ולתמיכה בו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה אחרונה מ־00:38, 12 באוקטובר 2018
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הרב משה לוינגר (תרצ"ה, 1935 - כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015) היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר. נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון ולאחד מאבות ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון וחבל עזה לאחר [[מלחמת ששת הימים. זוכה פרס מוסקוביץ' לציונות.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בירושלים לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר, אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישבו בשכונת שערי חסד בירושלים. אביו היה רופא ומקורב לרב יעקב משה חרל"פ ואמו ניהלה פנסיון בביתם. למד בישיבת חורב, בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב שבה הוסמך לרבנות. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל הרב אברהם שפירא. היה בגרעין נח"ל בקיבוץ שעלבים.
בשנת תש"ך (1960) מונה לרב קיבוץ לביא ובכך היה הראשון לשרת כרב של קיבוץ[1]. בכ"ט באדר ב' תשכ"ז (1967) החל לכהן כרב המושב נחלים[2].
חברון וגוש אמונים[עריכה]
בשנת תשכ"ח לאחר מלחמת ששת הימים בה שוחררו חבלי ארץ ישראל ביהודה ושומרון, החל בפעילות להתיישבות יהודית ביהודה ובשומרון. היה חתום על מודעה שקראה באפריל 1968 ל"משפחות או בודדים ליישוב מחדש של העיר העתיקה חברון", ובפסח תשכ"ח עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את ליל הסדר במלון "פארק" בעיר כראשיתה של התיישבות במקום. במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו בבניין הממשל הצבאי בחברון, עד שהוקמה קריית ארבע הסמוכה, שאליה עברו. בשנת 1971 קרא לספח את חברון למדינת ישראל[3]. היה מראשוני היהודים שחזרו להתגורר בחברון, כאשר הותר להם לעשות זאת.
לאחר מלחמת יום הכיפורים השתתף, כאחד מראשי גוש אמונים, בפעילות להקמת גרעיני יישוב בשומרון, וייצג את הקבוצה שהתנחלה בסבסטיה במגעים בינם לבין הממשלה בראשות יצחק רבין. פעילותו זו הפכה אותו בעיני רבים לאחד מאבות ההתנחלות ביהודה ובשומרון ובחברון בפרט. בנוסף הרב לוינגר היה מהראשונים שפעלו למען הזכות של יהודים להתפלל במערת המכפלה מקום קבורת אבות האומה.
הרב לוינגר התמודד בבחירות 1992 בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. הרב לוינגר השתתף בהפגנות רבות למען ארץ ישראל, ולמען ביטחון התושבים, ואף לעיתים כשאירעו אירועי טרור וזריקות אבנים בכבישי יהודה ושומרון עשה 'שביתת שבת' עד שיתוקן המצב הביטחוני. מאבקיו הרבים הפכו אותו לסמל 'הלוחם למען ארץ ישראל'.
הרב לוינגר כסמל 'המתנחל'הוצג לעתים בכלי התקשורת כסטריאוטיפ של המתנחל הדתי: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, מעיל דובון ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות הסאטירה והבידור "ניקוי ראש" ו"זהו זה!". הרב לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה נועדה כדי ליצור דה-לגיטימציה לו עצמו ולכלל ציבור המתנחלים.{{{1}}}
ב-2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.
הרב משה לוינגר נפטר ב-כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי2015 בהלוויתו שהתקיימה בחברון סמוך למערת המכפלה, השתתפו אלפים מנאמני ארץ ישראל בהם רבנים שרים ואישי ציבור והוא נטמן בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. [4].
מעצרים של הרב לוינגר[עריכה]
הרב משה לוינגר כפעיל ולוחם למען ארץ ישראל הרבה להשתתף בהפגנות ובמאבקים למען ארץ ישראל, בהם אף נעצר מספר פעמים. ב-30 בספטמבר 1988 הותקף באבנים במרכז חברון, ירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים והרג אחד מהערבים שנכחו במקום ופצע אחר. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בגרימת מוות ברשלנות (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית). נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על-תנאי. הוא שוחרר באוגוסט 1990, לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר[5]. בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות אתו ולתמיכה בו.
משפחתו[עריכה]
הרב לוינגר היה נשוי למרים ולהם 11 ילדים. ב-2008 נבחר בנו מלאכי לוינגר לראשות המועצה המקומית קריית ארבע-חברון[6]. בתו עתיה זר היא עיתונאית בערוץ 7 וסופרת ילדים. שניים מאחיו הם הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר ופרופ' יעקב לוינגר.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ איזכור הרב משה לוינגר באתר של קיבוץ לביא
- ↑ הכתרת הרב משה לוינגר בנחלים, שבילין, סיון תשכ"ז, עמוד 172
- ↑ תבנית:מעריב
- ↑ הרב לוינגר הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2015
- ↑ אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, הסעיף "משפטו של משה לוינגר", באתר "בצלם"
- ↑ תבנית:Nrg
- ויקישיבה: ערכים הדורשים שכתוב
- פעילי גוש אמונים
- חברון: אישים
- אישי ציבור ישראלים שהורשעו בדין
- מורשעים בגרימת מוות ברשלנות בישראל
- מורשעים בפגיעות גופניות בישראל
- מורשעים בפגיעה בעובד ציבור בישראל
- רבני הציונות הדתית בישראל
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- תלמידי הרצי"ה קוק
- בוגרי ישיבת כפר הרא"ה
- משפחת לוינגר
- רבני קיבוצים
- רבני מושבים
- בוגרי ישיבת חורב-ירושלים
- זוכי פרס מוסקוביץ' לציונות
- מייסדי התנחלויות
- תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא