פסח
|
|
פסח הוא חג הנחגג בעם ישראל במשך שבעה ימים מט"ו עד כ"א בניסן, לזכר יציאת מצרים, שאירעה בט"ו בניסן. יומו הראשון ויומו האחרון הינם ימים טובים וביניהם ימי חול המועד.
בחג הפסח ישנן כמה מצוות: אסור לאכול חמץ ואסור אף שימצא חמץ אצל יהודי; חובה לאכול מצה בלילה הראשון; יש להקריב קרבן פסח בבית המקדשולאכלו בליל הסדר; יש לספר ביציאת מצרים; ביומו השני (ט"ז בניסן) יש להביא את קרבן העומר).
ע"פ המסורת, בכ"א בניסן - שביעי של פסח - התרחשה קריעת ים סוף.
שמות החג[עריכה]
לחג הפסח שמות שונים:
חג האביב - על שהוא חל בעונת האביב, עונת הלבלוב והפריחה. בעונה זו מבשילים יבולי השדה ומתאפשרת הבאת העומר.
חג החירות - שכן בחג זה יצא עם ישראל מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.
חג המצות - על שום איסור אכילת חמץ במשך כל שבעת ימי החג וחיוב אכילת מצה בלילו הראשון.
חג הפסח - על שם קרבן הפסח, שהקריבה כל משפחה בישראל ב-י"ד בניסן. הוא נקרא על שם הנס שאירע, בעת שהקב"ה היכה את כל בכורי מצרים - "מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור"; ואילו על בתי ישראל פסח הקב"ה.
מצוות פסח[עריכה]
מסכת פסחים במשנה עוסקת בחג הפסח והמצוות התלויות בו.
הרמב"ם חילק במשנה תורה את המצוות הקשורות בחג לשתיים: הלכות חמץ ומצה; והלכות קרבן פסח.
|
הלכות חמץ ומצה-
|
והלכות קרבן פסח-
|
ליל הסדר ולא בד"ו פסח[עריכה]
הלילה הראשון של פסח נקרא: ליל הסדר. בחוץ לארץ עורכים סדר גם בלילה השני.
לא בד"ו פסח הוא כלל הקובע שהיום הראשון של פסח לא יחול לא ביום ב' בשבוע ולא ביום ד' ולא ביום ו' (ראה: לא אד"ו ראש).
חול המועד[עריכה]
- ערך מורחב - חול המועד
חמשת הימים מט"ז ועד כ' בניסן, הם ימי חול המועד. מצוה לשמוח בימי חול המועד ולכבד אותם בבגדים נאים ונקיים, בסעודות ועוד.
חז"ל הדגישו את חומרתו של איסור עשיית מלאכה בחול המועד, והזהירו שלא להקל בעשיית מלאכה בחול המועד יותר ממה שמותר על פי ההלכה. במסכת אבות קובע רבי אלעזר המודעי, כי "המבזה את המועדות, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים - אין לו חלק לעולם הבא". דברי רבי אלעזר כוונו למי שמבזה את חולו של מועד, ונוהג בימים אלו כבימי חול רגילים.
בחוץ לארץ יש רק ארבעה ימי חול המועד מי"ז ועד כ' בניסן.
שביעי של פסח[עריכה]
היום השביעי של פסח, כ"א בניסן, הוא יום טוב.
בהדלקת הנרות ובקידוש בליל שביעי של פסח אין מברכים "שהחיינו", כי יום זה הוא המשכו של חג הפסח וכבר ברכו "שהחיינו" בתחילת החג.
בכ"א בניסן ארע נס קריעת ים סוף, ולכן קוראים בשביעי של פסח בתורה את פרשת קריעת ים סוף ואת שירת הים.
התפילות[עריכה]
תפילת הטל[עריכה]
בט"ו בניסן אומרים את "תפילת הטל" בתפילת מוסף או לפניה. בחז"ל מובא, כי משיוצא רובו של חודש ניסן, אין עוד הגשמים סימן של ברכה - אלא להיפך. משום כך חדלים להזכיר בתפילת העמידה "משיב הרוח ומוריד הגשם". בארץ ישראל ובמקומות נוספים אומרים: "מוריד הטל".
בתפילת ערבית במוצאי יום א' של פסח משתנה נוסחה של ברכת השנים לנוסח של קיץ.
קריאת הלל[עריכה]
לאחר תפילת ערבית בליל ט"ו בניסן אומרים: "הלל שלם", וביומו אומרים שוב הלל שלם.
החל מט"ז בניסן (ובחוץ לארץ החל מי"ז בניסן) ועד סוף הפסח, משמיטים בעת אמירת ה"הלל" שני קטעים: "לא לנו..." ו"אהבתי כי ישמע...", כמו בראש חודש.
הלל במתכונת זו נקרא: "חצי הלל". בני עדות המזרח אינם מברכים על "חצי הלל".
קריאה בתורה[עריכה]
בכל אחד מימי חג הפסח קוראים קריאה שונה בתורה, שהמשותף בהם הוא ענייני חג הפסח: קרבן פסח, חמץ ומצה, עלייה לרגל ועוד.
מגילת שיר השירים[עריכה]
בשבת חול המועד פסח, יש נוהגים לקרוא בבית הכנסת את מגילת שיר השירים. במגילה זו מתוארת באמצעות משל, אהבת ה' לעמו ישראל. היציאה ממצרים שהיתה מלווה בניסים גדולים, מורה גם היא על אהבת ה' לעם ישראל. כמו כן, מובעים בה אהבת הנצח של עם ישראל לבורא עולם: "כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאל קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה; אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו".
אסרו חג[עריכה]
בחוץ לארץ כ"ב בניסן הוא יום טוב שני של גלויות וחלים עליו כל דיני יום טוב. בארץ ישראל יום זה נקרא: אסרו חג.
חולה בפסח[עריכה]
- ערך מורחב - פסח (רפואה)
- 1 דיני חולה בערב פסח
- 2 דיני החולה והרופא במצוות מצה, מרור, יין, סדר
- 3 דיני מאכלים של חמץ לחולה
- 4 דיני תרופות לחולה
- 5 דיני שיניים תותבות
ראה גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרצאות שונות בענין משמעות חג הפסח, באתר הידברות.
- הרצאות שונות בענין הלכות חג הפסח וחודש ניסן, באתר הידברות.