אהרן מילבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''אהרן מילבסקי''' (תרס"ד, 1904 – תשמ"ו, 1986) היה רבה של אלי...") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
נולד ב[[אליטא]] שב[[ליטא]], בנו של משה מילבסקי. למד ב[[ישיבת גרודנה (ליטא)|ישיבת גרודנה]] ולאחר מכן ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]]. נמנה עם קבוצת הבחורים שנשלחה | נולד ב[[אליטא]] שב[[ליטא]], בנו של משה מילבסקי. למד ב[[ישיבת גרודנה (ליטא)|ישיבת גרודנה]] ולאחר מכן ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]]. נמנה עם קבוצת הבחורים שנשלחה מ[[ישיבת סלובודקה]] לייסד את [[ישיבת חברון]] ב[[חברון]], ב[[אלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]). ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], חודש לפני פרוץ [[מאורעות תרפ"ט]], שב לעירו אליטא והשתדך עם פייה, בתו של רבה של אליטא הרב דוד נחמן קולידצקי{{הערה|שמו המקורי היה אברהם אליהו (בן נחום) פרשיצקי, אך [[הסבא מנובהרדוק]] סייע לו להימלט מן הצבא הרוסי ונתן לו דרכון מזויף בשם דוד נחמן (בן יצחק) קולידצקי, ובשם זה השתמש עד מותו. לבנו, שנולד בעת שאביו היה חולה מאוד ושהה באותה עת בטיפולים, קרא בשם יצחק, כשם המזויף של אביו, ולא כשמו האמיתי נחום. ילדיו קיצרו את השם מקולידצקי לקוליץ.}}, שנפטר ארבע שנים קודם לכן. מיד לאחר נישואיו, בשנת [[תר"צ]] ([[1930]]), בהיותו בן עשרים ושש, התמנה על מקום חותנו כרבה של אליטא. | ||
בשנת [[תרצ"ח]] ([[1938]]), לאחר שמונה שנות רבנות באליטא, התבקש על ידי הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] לעזוב את רבנותו בליטא לטובת משרת רבנות ב[[מונטבידאו]] בירת [[אורוגוואי]]. הוא התיישב במונטבידאו וייסד את "ועד העיר לענייני הדת", באמצעותו פעל בתחומי הדת השונים ובראשם ה[[שבת]], ה[[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. | בשנת [[תרצ"ח]] ([[1938]]), לאחר שמונה שנות רבנות באליטא, התבקש על ידי הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] לעזוב את רבנותו בליטא לטובת משרת רבנות ב[[מונטבידאו]] בירת [[אורוגוואי]]. הוא התיישב במונטבידאו וייסד את "ועד העיר לענייני הדת", באמצעותו פעל בתחומי הדת השונים ובראשם ה[[שבת]], ה[[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. | ||
גרסה מ־04:35, 15 בינואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב אהרן מילבסקי (תרס"ד, 1904 – תשמ"ו, 1986) היה רבה של אליטא שבליטא ולאחר מכן רב ראשי במונטבידאו בירת אורוגוואי. היה פעיל הצלה במלחמת העולם השנייה.
תולדותיו
נולד באליטא שבליטא, בנו של משה מילבסקי. למד בישיבת גרודנה ולאחר מכן בישיבת סלובודקה. נמנה עם קבוצת הבחורים שנשלחה מישיבת סלובודקה לייסד את ישיבת חברון בחברון, באלול תרפ"ד (1924). בתמוז תרפ"ט, חודש לפני פרוץ מאורעות תרפ"ט, שב לעירו אליטא והשתדך עם פייה, בתו של רבה של אליטא הרב דוד נחמן קולידצקי[1], שנפטר ארבע שנים קודם לכן. מיד לאחר נישואיו, בשנת תר"צ (1930), בהיותו בן עשרים ושש, התמנה על מקום חותנו כרבה של אליטא.
בשנת תרצ"ח (1938), לאחר שמונה שנות רבנות באליטא, התבקש על ידי הרב אברהם דוב כהנא שפירא לעזוב את רבנותו בליטא לטובת משרת רבנות במונטבידאו בירת אורוגוואי. הוא התיישב במונטבידאו וייסד את "ועד העיר לענייני הדת", באמצעותו פעל בתחומי הדת השונים ובראשם השבת, הכשרות וטהרת המשפחה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה פעל רבות בגיוס והעברת סכומי כסף גדולים לבני הישיבות ששהו בשנגחאי ובמקומות נוספים. הוא ניהל חליפת מכתבים ומברקים מוצפנים עם גדולי הרבנים שפעלו באותה תקופה, ובהם הרב חיים עוזר גרודז'נסקי, הרב אהרן קוטלר והרב חיים שמואלביץ, וכן עם ראשי ועד ההצלה של אגודת הרבנים בארצות הברית הרב אליעזר סילבר והרב אברהם קלמנוביץ. הכספים הועברו באמצעות חשבונות בנק במדינות נייטרליות – אורוגוואי, שווייץ ושוודיה. לאחר התייצבותה של אורוגוואי לצד בעלות הברית, בשנת 1943, הוכרז מצב מלחמה בין אורוגוואי ויפן ונחסמה הדרך להעברת דברי דואר בין המדינות, ובעקבות זאת העביר הרב מילבסקי את מרכז פעילותו לארגנטינה.
בשנת 1970, לאחר שפרש לגמלאות, עלה עם אשתו לישראל והתיישב בירושלים. נפטר בשנת 1986. שלוש שנים לאחר מכן נפטרה אשתו.
מחותנו הוא אברהם סופר. בין גיסיו נמנים הרב יצחק קוליץ, חיים ע. קוליץ ורחל מרגליות.
- ↑ שמו המקורי היה אברהם אליהו (בן נחום) פרשיצקי, אך הסבא מנובהרדוק סייע לו להימלט מן הצבא הרוסי ונתן לו דרכון מזויף בשם דוד נחמן (בן יצחק) קולידצקי, ובשם זה השתמש עד מותו. לבנו, שנולד בעת שאביו היה חולה מאוד ושהה באותה עת בטיפולים, קרא בשם יצחק, כשם המזויף של אביו, ולא כשמו האמיתי נחום. ילדיו קיצרו את השם מקולידצקי לקוליץ.