הרב יעקב עדס (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רבי יעקב עדס הועבר להרב יעקב עדס) |
מ (ווייצמאן העביר את הדף הרב יעקב עדס לשם הרב יעקב עדס (הראשון)) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יעקב עדס''' היה מראשי | {{פירוש נוסף|נוכחי=ראש [[ישיבת פורת יוסף]] ודיין בבית הדין הרבני העליון|אחר=מקובל בדורנו, מחבר סדרת הספרים "דברי יעקב"|עע=[[הרב יעקב עדס (מקובל)]]}} | ||
[[תמונה:Ravades.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב עדס]] | |||
'''הרב יעקב חי ציון עדס''' היה מראשי [[ישיבת פורת יוסף]] ו[[דיין]] בבית הדין הגדול. | |||
נולד בח' ב[[אדר]] תרנ"ח ב[[ירושלים]] לאביו, הרב אברהם ואמו צלחה. | נולד בח' ב[[אדר]] תרנ"ח ב[[ירושלים]] לאביו, הרב אברהם ואמו צלחה. | ||
בהיותו כבן 23, נתמנה להיות מגיד השיעור הראשי בישיבת פורת יוסף, עוד בזמן כהונתו של ראש הישיבה הראשון [[הרב רפאל שלמה לניאדו]], ולאחר פטירתו בזמן כהונת [[הרב עזרא עטייה]]. בתקופה זו נשא לאדה את אסתר, בתו של [[הרב עזרא הררי רפול]]. | בהיותו כבן 23, נתמנה להיות מגיד השיעור הראשי בישיבת פורת יוסף, עוד בזמן כהונתו של ראש הישיבה הראשון [[הרב רפאל שלמה לניאדו]], ולאחר פטירתו בזמן כהונת [[הרב עזרא עטייה]]. בתקופה זו נשא לאדה את אסתר, בתו של [[הרב עזרא הררי רפול]]. | ||
| שורה 7: | שורה 10: | ||
בשנת תש"ח, שמח מאד עם הקמת [[מדינת ישראל|המדינה]], וקיבל את החלטת הרבנות על אמירת [[הלל]] ב[[יום העצמאות]]. | בשנת תש"ח, שמח מאד עם הקמת [[מדינת ישראל|המדינה]], וקיבל את החלטת הרבנות על אמירת [[הלל]] ב[[יום העצמאות]]. | ||
בשנת תשט"ו מונה להיות [[אב בית דין]] בהרכב שכלל מלבדו את [[הרב יוסף שלום אלישיב]] ואת [[הרב בצלאל ז'ולטי]]. | בשנת תשט"ו מונה להיות [[אב בית דין]] בהרכב שכלל מלבדו את [[הרב יוסף שלום אלישיב]] ואת [[הרב בצלאל ז'ולטי]]. | ||
היה חבר במועצת הרבנות הראשית ואב בית דין בבית הדין | היה חבר במועצת הרבנות הראשית ואב בית דין בבית הדין הרבני העליון עד יום מותו. | ||
חיבר ספר [[שו"ת]] "חדות יעקב". | חיבר ספר [[שו"ת]] "חדות יעקב". | ||
נפטר בכ"ז ב[[תמוז]] תשכ"ג. | נפטר בכ"ז ב[[תמוז]] תשכ"ג, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות. | ||
[[תמונה:Rav ya'akov ades.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | |||
בנו, הרב יהודה עדס, הקים על שמו את ישיבת "קול יעקב". | בנו, [[הרב יהודה עדס]], הקים על שמו את ישיבת "קול יעקב". | ||
בנים נוספים, הרב יוסף עדס, מרבני "פורת יוסף", הרב עזרא עדס מרבני הרצליה, הרב רפאל עדס, מזכיר בית הדין הרבני העליון. | |||
| שורה 20: | שורה 25: | ||
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא- יחסם של גדלי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''', חלק ב', ירושלים תשס"ח, עמ' סה-סח. | *הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא- יחסם של גדלי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''', חלק ב', ירושלים תשס"ח, עמ' סה-סח. | ||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:עדס יעקב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבני ישיבת פורת יוסף]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | |||
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:57, 19 בינואר 2019
|
|
- ערך זה עוסק בראש ישיבת פורת יוסף ודיין בבית הדין הרבני העליון. אם התכוונתם למקובל בדורנו, מחבר סדרת הספרים "דברי יעקב", עיינו בערך הרב יעקב עדס (מקובל).
הרב יעקב חי ציון עדס היה מראשי ישיבת פורת יוסף ודיין בבית הדין הגדול.
נולד בח' באדר תרנ"ח בירושלים לאביו, הרב אברהם ואמו צלחה. בהיותו כבן 23, נתמנה להיות מגיד השיעור הראשי בישיבת פורת יוסף, עוד בזמן כהונתו של ראש הישיבה הראשון הרב רפאל שלמה לניאדו, ולאחר פטירתו בזמן כהונת הרב עזרא עטייה. בתקופה זו נשא לאדה את אסתר, בתו של הרב עזרא הררי רפול.
בשנת תרצ"ה נתמנה על ידי הראשון לציון הרב יעקב מאיר לכהן כדיין בבית הדין הספרדי. בשנת תש"ד הופעל עליו לחץ להתמנות לדיין בתל אביב, אולם לאחר כשנה, עבר לכהן בבית הדין הגדול בירושלים, ונתמנה להיות חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל. בשנת תש"ח, שמח מאד עם הקמת המדינה, וקיבל את החלטת הרבנות על אמירת הלל ביום העצמאות. בשנת תשט"ו מונה להיות אב בית דין בהרכב שכלל מלבדו את הרב יוסף שלום אלישיב ואת הרב בצלאל ז'ולטי. היה חבר במועצת הרבנות הראשית ואב בית דין בבית הדין הרבני העליון עד יום מותו. חיבר ספר שו"ת "חדות יעקב".
נפטר בכ"ז בתמוז תשכ"ג, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות.
בנו, הרב יהודה עדס, הקים על שמו את ישיבת "קול יעקב". בנים נוספים, הרב יוסף עדס, מרבני "פורת יוסף", הרב עזרא עדס מרבני הרצליה, הרב רפאל עדס, מזכיר בית הדין הרבני העליון.
לקריאה נוספת[עריכה]
- האיר המזרח- לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, רבני פורת יוסף.
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא- יחסם של גדלי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק ב', ירושלים תשס"ח, עמ' סה-סח.