רבי צדקה חוצין (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך הויקיפדיה העברית: ה[[רב]] '''צדקה חוצין''' (הראשון) ([[ה'תנ"ט]], [[1699]], [[ | מתוך הויקיפדיה העברית: ה[[רב]] '''צדקה חוצין''' (הראשון) ([[ה'תנ"ט]], [[1699]], [[חלב]] ([[ארם צובא]]) - [[ו' בתשרי]] [[ה'תקל"ג]], [[3 באוקטובר]] [[1772]], [[בגדאד]]), היה [[מרא דאתרא|הרב הראשי]] של בגדד שב[[עיראק]] במשך כשלושים שנה - בין השנים [[ה'תק"ג]] - ה'תקל"ג. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בשנת ה'תנ"ט (1699) בחלב (ארם צובא) שב[[סוריה]] לרב סעדיה. כל אחיו נפטרו בינקותם, לכן החליטה אמו להשאירו בפתח [[בית הכנסת]] ולא לגדל אותו. נשיא בית הכנסת מצא את התינוק, ולאחר חקירה קצרה התברר לו שזהו בנו של הרב סעדיה, שכל בניו נפטרו. מתוך רחמים על התינוק החליט לגדלו בביתו, וכאשר גדל שלחו ללמוד אצל הרב [[רפאל שלמה לניאדו ( | נולד בשנת ה'תנ"ט (1699) בחלב (ארם צובא) שב[[סוריה]] לרב סעדיה. כל אחיו נפטרו בינקותם, לכן החליטה אמו להשאירו בפתח [[בית הכנסת]] ולא לגדל אותו. נשיא בית הכנסת מצא את התינוק, ולאחר חקירה קצרה התברר לו שזהו בנו של הרב סעדיה, שכל בניו נפטרו. מתוך רחמים על התינוק החליט לגדלו בביתו, וכאשר גדל שלחו ללמוד אצל הרב [[רפאל שלמה לניאדו (הראשון)]] שנולד בשנת 1793. | ||
כבר בנערותו נודע חכם צדקה חוצין כבקי בכל התורה ואף בחכמת ה[[קבלה]]. הוא כתב [[שו"ת|תשובות]] לשאלות הלכתיות אשר הופנו אליו על ידי רבנים מרחבי העולם. כשהיה בן שלושים ושש השתתף בדיונים הלכתיים יחד עם זקני החכמים בארם צובא. | כבר בנערותו נודע חכם צדקה חוצין כבקי בכל התורה ואף בחכמת ה[[קבלה]]. הוא כתב [[שו"ת|תשובות]] לשאלות הלכתיות אשר הופנו אליו על ידי רבנים מרחבי העולם. כשהיה בן שלושים ושש השתתף בדיונים הלכתיים יחד עם זקני החכמים בארם צובא. | ||
גרסה אחרונה מ־18:42, 21 בינואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699, חלב (ארם צובא) - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772, בגדאד), היה הרב הראשי של בגדד שבעיראק במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בשנת ה'תנ"ט (1699) בחלב (ארם צובא) שבסוריה לרב סעדיה. כל אחיו נפטרו בינקותם, לכן החליטה אמו להשאירו בפתח בית הכנסת ולא לגדל אותו. נשיא בית הכנסת מצא את התינוק, ולאחר חקירה קצרה התברר לו שזהו בנו של הרב סעדיה, שכל בניו נפטרו. מתוך רחמים על התינוק החליט לגדלו בביתו, וכאשר גדל שלחו ללמוד אצל הרב רפאל שלמה לניאדו (הראשון) שנולד בשנת 1793.
כבר בנערותו נודע חכם צדקה חוצין כבקי בכל התורה ואף בחכמת הקבלה. הוא כתב תשובות לשאלות הלכתיות אשר הופנו אליו על ידי רבנים מרחבי העולם. כשהיה בן שלושים ושש השתתף בדיונים הלכתיים יחד עם זקני החכמים בארם צובא.
בשנת תק"ג (1743), התרחשה בעיר בגדד מגפת דבר. בעקבות מותם של רבים מבני הקהילה, ובהם רב העיר, פנה חכם משה מרדכי, נשיא הקהילה בבגדאד אל חכם רפאל שלמה לניאדו בחאלב, כדי שיבחר את אחד מתלמידי החכמים בעיר, שיכהן כרב קהילת בגדאד. חכם צדקה חוצין נבחר לתפקיד ונתמנה לראש חכמי בגדד.
חכם צדקה חוצין שימש כרב הקהילה במשך כ-30 שנה. בתקופה זו הוא פרחו החיים התורניים בבגדד. חכם צדקה חוצין פעל לבניית מקוואות, בתי כנסיות ובתי מדרש, תיקן תקנות ומנהגים שונים שחלקם נהוגים בידי יהודי בבל עד ימינו[1]. כמו כן נערכו שיעורי תורה בעיר בהנהגתו.
חכם צדקה חוצין כתב תשובות רבות לשאלות שהופנו אליו ונשא ונתן בהלכה ובאגדה עם כמה מגדולי דורו. מלבד גדולתו בתורת הנגלה, היה גם בקי עצום בכתבי האר"י ובתורת הקבלה.
בשלהי שנת תקל"ב פרצה בבגדד מגפת דבר נוספת, ובה נפטרו שלושה מתוך חמשת בניו. דרשתו בשבת שובה הפכה להספד על בניו ועל שאר המתים הרבים במגפת הדבר. לאחר מספר ימים, בו' בתשרי תקל"ג, נפטר חכם צדקה אף הוא במגפת הדבר ונקבר בבגדד.
משפחתו[עריכה]
רבי צדקה חוצין (השני) הוא בן נינו.
ספריו[עריכה]
במהלך חייו כתב חיבורים רבים, אולם רק חלק מהם הובאו לדפוס. הוא שלח חיבורים מכתבי ידו מבגדאד לארם צובא כדי להדפיסם בוונציה, אבל השליחים נשדדו, והספרים אבדו.
- אורח צדקה - על ארבעה טורים
- מעיל צדקה - על ארבעה טורים
- מעשה הצדקה - שו"ת
- צדקה ומשפט - שו"ת, בנוסף מוזכרים בספר זה תולדותיו של המחבר. ספר זה נדפס בידי הרב יצחק נסים.
- עבודת הצדקה - פירוש על התורה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- חכם צדקה חוצין (הראשון), באתר החכם היומי
- חכם צדקה חוצין הראשון ע"ה, באתר העיראקי
- ר' צדקה חוצין - הראשון, באתר mytzadik
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כמו מנהג קריאת תהילים בחבורות בראש השנה, ראה בהקדמה ל'צדקה ומשפט', עמוד 10. ועוד