כף נחת (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

ספר כף נחת להרב יצחק גבאי בן הרב שלמה גבאי בן חיים גבאי ממדינת המערב היא מרוקו הינו פירוש צח וקל על ששה סדרי משנה.

• פירושו כף נחת (הראשון) על ששה סדרי משנה הודפס בקושטאנדינה דפוס, אברהם פראנקו ויעקב גבאי, שנת ה’ק’ד’ש’ [ה'ת"ד].
• פירושו על משניות מסכת מגילה הודפס בשנת ה'שפ"ה (גימטריה שכינה קדושה), והודפס מחדש בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.

שם הספר כף נחת נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

חכמי הכף-כף נחת–כף הקטורת-כף נקי–כף אחת-כף הכהן–כף הסיידים-כפי אהרן–נקי כפים-כף החיים–כף זכות

ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם כף החיים ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

• הראשון: ספר כף נחת (הראשון) – להרה"ק יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו על ששה סדרי משנה פירוש צח וקל. פירושו למסכת מגילה שהודפס לראשונה בשנת ה'שפ"ה, והודפס שוב בקושטא שנת ה'ת"ד, הודפס מחדש לאחרונה בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.
• השני: ספר כף נחת (השני) – יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) אשר חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.
• השלישי: ספר כף הקטורת – פירוש קבלי לספר תהילים מאת מופת הדור רבי יוסף טאיטאצאק אשר חוזה המדינה בנימין זאב הרצל נמנה על צאצאיו‏^[1], רבי יוסף טאיטאצאק היה חבירו של מרן רבי יוסף קארו, הספר יצא בהוצאת אידרא 2018 ההדרתו של אריה נאמן‏^[2], הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
• הרביעי: ספר כף נקי – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב כליפא בן מלכא המכונה: רכב"ם; אסף, מהעיר סאפי-אספי אגאדיר מרוקו, תלמיד רבי יהודה בן עטר מפס, ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
• החמישי: ספר כף אחת – להרב חיים יוסף דוד אזולאי הנקרא החיד"א מירושלים עוסק בעניני סגולות ובעניני "תפילה שהיא עמוד העבודה", הרב חיד"א מצוטט רבות בספריו את הרב כף נקי אך בתוספת וי"ו, הרב כף ונקי.
• השישי: ספר כף הכהן–חסדי כהונה – מאת רבי אברהם הכהן יצחקי ראש רבני תוניסיה והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, כף הכהן הינן חידושים על התנ"ך על פי הקבלה. מצורף לו חסדי כהונה - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
• השביעי; ספר כף הסיידים – בתוך הספר זכרונות לבית דוד, מאת צבי חיים רקנדורף (הודפס בוארשא דפוס אחיאסף, 1893).
• השמיני; ספר כפי אהרן (עזריאל) – מאת רבי אהרן עזריאל קנווארטי ראש ישיבת המקובלים בית אל ב' חלקים חידושי הלכה.
• התשיעי; ספר כפי אהרן (אפשטיין) חלק א' – (שו"ת, הודפס במונקאטש ה'תרצ"ג, 1933) מאת רבי אהרן סג"ל הלוי אפשטיין ב"ר אפרים פישל.
• העשירי; ספר נקי כפים (הראשון) – מאת רבי אליעזר הכהן כ"צמאן בתוך הספר גיל אהרן.
• האחד עשר; ספר נקי כפים (השני) – מאת הרב ישראל יעקב לוגאסי מירושלים.
• השנים עשר; ספר ארחץ בנקיון כפי – על הלכות נטילת ידים מאת שמואל פרץ בן מיכאל פרץ (הודפס בטקמצ'אלקו, מקסיקו, שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
• השלשה עשר; ספר כף החיים (פלג'י) – נהוג לכנות את הספר "כף החיים (סופר)" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על שולחן ערוך והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים (פלג'י)" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י (השני) הגאב"ד וראב"ד בטורקיה – [תורכיה]].
• הארבע עשר; ספר כף החיים (סופר) – מאת

הרב יעקב חיים סופר (הראשון), י"א חלקים על השלחן ערוך כרך א' על או"ח הודפס בפני עצמו בלי השלחן ערוך (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו בירושלים החדשה, ההדפסה החלה משנת ה'תרס"ה ועד שנת ה'תשע"ה כ110 שנים.

• החמישה עשר; ספר משאת כפי – מאת דוד קאהן בן צבי משה קאהן, ח' חלקים על הלכות תפילה (הודפס בברוקלין ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
• השישה עשר; ספר כף זכות – מאת ר' דוד קוג'ה הודפס (ירושלים ה'תשנ"ג).
• השבעה עשר; ספר כף זכות – מאת ר' משה דיסקין מירושלים.
• השמונה עשר; ספר נשיאת כפים – מאת מאיר סנדר הספר עוסק בברכת כהנים ובהלכות נשיאת כפים בשלחן ערוך, הודפס בשנת ה'תש"ע – 2010.
• התשעה עשר; ספר כפת המנעול – מאת הרב אברהם פרוסטיץ פירוש על פרקי אבות, הודפס בשנת ה'תקע"ח בוינה העיר הבירה באוסטריה.
• העשרים; ספר כף היד בראי הנפש – מאת תלמה בריל, הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק בכירולוגיה איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.

ששה סדרי משנה וכף נחת דפוס קושטא

בשנת ה'ת"ד-ה'ת"ה הודפסו בקושטא היא קוסטנטינה שבטורקיה ה‬ששה סדרי משנה משניות ‬ עם פירוש כף נחת מאת הקדוש רבי יצחק גבאי מחכמי המערב מרוקו.

בשער הספר וההסכמות

בשער הספר כתוב;

• הוצאה מנוקדת על ידי;
• עלי בן רבי יוסף, בן אלצייג ז"ל.
• עם פירוש כף נחת מאת רבי יצחק גבאי בן שלמה גבאי.
• [עם] סימנים לשוקדים להשלים בכל חודש משנתם.
• גם ציינו הפרשה הנקראת עם המסכתא והיום מהשבוע.
• גם סודר להם בסוף הספר סדר לכל יום ויום, תורה נביאים וכתובים.
• נוסף.. בסוף הספר שירי הרב רבינו אברהם בן עזרא ז"ל על ששת הסדרים סדורים ועל אחת וששים מסכתות ועל תקכ"ד פרקים...
• אשר נשא לבם אותם לקרבה אל המלאכה
• הלא המה; רבי נסים, רבי מנחם, רבי יוסף, רבי יצחק, בני הישיש, רבי דוד בן וילייסיד ז"ל, חלק א-ב. ‬
• בדפוס קושטאנדינה ‬בדפוס שלמה פראנקו נ"ע על יד בנו אברהם פראנקו וחתנו יעקב גבאי. ‬
• שנות ההוצאה לאור: ה'ת"ד-ה'ת"ה, (1645] - 1643).
• שנת, וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ וגו'‏^[3] לפ"ג ה'ת"ד.
• התאריך בהסכמה (בחלק ב), יט לאדר משנת ה'ת"ה ליצירה. ‬
• משניות חלק א', זרעים, מועד, נשים (ראשי תיבות זמן).
• בראש חלק ב' נוספו דברי הקדמה וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם‏^[4] מאת רבי יצחק גבאי בתוספת "הקדמה לסדר טהרות". ‬
• בדף ס' מובא: "פירוש התוספתא (דבכורים, [פרק] אנדרוגינוס), מצאתי ב"כתיבת יד"; "אחר השלמת המסכתא יאמר זה ויועיל לשכחה, הדרן עלך מסכת. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבתינו, שתהא תורתך אומנותינו.."; תפילת רבי נחוניא. נדפסו גם בסוף הסדרים הבאים. ‬
• אמנם בטופס ‬שבסמינר בניו-יורק נדפסו פעמיים, בשני הדפים האחרונים, חלק מתפילת רבי נחוניה וחשבון הפרקים, בשינויים טיפוגראפיים בין ההדפסות (עיין, אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים ה'תשכ"ז, עמ’ 150). ‬
• חלק ב: סדרים, נזקין. קדשים. טהרות (ראשי תיבות נקט).
• בסוף המשניות חלק ב': סדר הלימוד לכל יום בתורה, נביאים, כתובים, משנה, רמב"ם וטור; סדר היום של ערב ראש חודש ש"נהגו בו משמרה של תענית"; סדר היום של ז' באדר "יום שמת בו משה רבינו". ‬

ההסכמות למשניות חלק א' מרבני קושטא

• הסכמת רבני קושטנדינה (18 הסכמות) למשניות חלק א' (סדרים, זרעים, מועד, נשים) שמותיהם מופיעים בראש ואחר כך שם משפחתם:
• רבי יום טוב בן יעיש.
• רבי אהרן קופינו.
• רבי אליעזר בן שושאן.
• רבי ישעיא בן רבי יוסף מטראני.
• רבי דוד אגוזי.
• רבי משה באסאן.
• רבי ברוך בן חיים.
• רבי אברהם חיים שרביט הזהב.
• רבי אב המון בן רבי יוסף המון.
• רבי יאודה נעים.
• רבי מאיר חיים יצחקי.
• רבי משה בן שנגי.
• רבי יצחק אלנקוה.
• רבי יום טוב ברבינייא.
• רבי משה בנבנשת.
• רבי כלב בן רבי שמואל.
• רבי ברוך אשכנזי.
• רבי אליא אביי.

ההסכמות למשניות חלק ב' מרבני קושטא

‫*ההסכמות ניתנו לשותפים; גבאי, יצחק בן שלמה, ‬אלצייג, עלי בן יוסף. ‬

‫*ההסכמות עם שם משפחתם קודם לשמם הפרטי;

• אב המון, בן יוסף ‬
• שרביט הזהב, אברהם חיים ‬
• קופינו, אהרן ‬
• אביי, אליא ‬
• אבן-שושן, אליעזר ‬
• אשכנזי ברוך, מקושטא ‬
• בן חיים, ברוך ‬
• אגוזי, דוד ‬
• ווילייסיד, דוד ‬
• נעים, יהודה ‬
• ברבינייא, יום-טוב ‬
• אבן-יעיש, יום-טוב ‬
• נקאוה, יצחק ‬
• טראני, ישעיה בן יוסף ‬
• כלב, בן שמואל ‬
• יצחקי, מאיר חיים
• בנבנישתי, משה ‬
• באסאן, משה ‬
• אבן-שאנג’י, משה ‬
• ווילייסיד, ניסים בן דוד ‬
• ווילייסיד, מנחם בן דוד ‬
• ווילייסיד, יוסף בן דוד ‬
• ווילייסיד, יצחק בן דוד ‬
• ובסופו; תיקונים. ז' אדר. ת"ד. קושטא, תפילות. ערב ראש חודש. ת"ד. קושטא. ‬

‫

כף נחת (השני)

יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.

הערות