ישיבת דגל ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבות| | {{ישיבות| | ||
|שם=ישיבת דגל ירושלים | |שם=ישיבת דגל ירושלים | ||
|סוג=ישיבה תיכונית | |סוג=ישיבה קטנה-תיכונית | ||
|תאריך יסוד=תשע"ה | |תאריך יסוד=תשע"ה | ||
|מיקום=נחלים | |מיקום=נחלים |
גרסה מ־21:13, 23 במרץ 2019
|
ישיבת דגל ירושלים | |
---|---|
סוג | ישיבה קטנה-תיכונית |
תאריך יסוד | תשע"ה |
מיקום | נחלים |
השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
מייסדים | הרב משה יונגשטיין, הרב חנן אידלשטיין |
ראש הישיבה כיום | הרב משה יונגשטיין |
מספר תלמידים | כ- 80 |
ישיבה תורנית לאומית דגל ירושלים
ישיבת תורנית לאומית דגל ירושלים, על שם התנועה שייסד הראי"ה קוק "דגל ירושלים", הוקמה באלול ה'תשע"ה במושב נחלים. סיסמת הישיבה היא "להרים את התורה במרכז". כיום לומדים בישיבה כ-80 תלמידים מט' עד י"ב.
הקמת הישיבה
רעיון הקמת הישיבה נוסד ע"י הרב משה יונגשטיין, ר"מ לשעבר בישיבה התיכונית "דרכי נועם" וראש הישיבה כיום, בעידודם של הרב צבי ישראל טאו, הרב שלמה אבינר, הרב יהושע שפירא, הרב מיכה הלוי ועוד רבנים, ובסיועו של הרב חנן אידלשטיין מישיבת הר המור. הישיבה הוקמה תחילה בתוך המתחם של ישיבת בנ"ע נחלים, ובתמוז ה'תשע"ו עברה הישיבה למתחם התורני - טכנולוגי נחלים. הישיבה רשומה במשרד החינוך.
הווי הישיבה
מטרת הישיבה היא להקים דור של תלמידי חכמים על גבי חיי החול של המדינה, כחזון הרב קוק בהקמת התנועה "דגל ירושלים". לכן, הישיבה הוקמה מלכתחילה במרכז הארץ להרים רמה תורנית במרכז, ובשביל תלמידים שגרים באזור ומחפשים ישיבה בתחום הזה.
הישיבה עם חצי פנימייה כיום, ראשון עד שלישי אחר הצהריים (למעוניינים) ומרביעי עד שישי, עם כ-12 שבתות בשנה, וכן חגים, כמו יום כיפור, יום העצמאות, שבועות ועוד. בימי חמישי בערב מתקיים בישיבה "משמר" (במלעיל. כמו טיש עם ריקודים, דברי תורה, ניגונים והתוועדות). הגיבוש החברתי מודגש בישיבה, יש פעילויות כיתתיות משותפות רבות, יוזמות משותפות, חברותות ועוד.
סדר היום והלימודים בישיבה
סדר היום הלימודי
היום מתחיל ב-7:10 בשחרית, ושיעורי אמונה מתחילים לרוב ב-9:20, סדר עיון בגמרא (סדר בוקר), ארוחת צהריים ב-13:00. סדר בקיאות בגמרא (סדר צהריים) מתחיל ב-14:00 וכולל שיעורים למעוניינים עד מנחה ב-15:45, לאחר מנחה סדרי משנה והלכה עד 17:30, מ-17:30 עד 19:00 שיעורי חול או הפסקות, תלוי בכיתות ובשיעורים. מ-19:10 עד 20:00 סדר בקיאות בגמרא (סדר ערב), בוגרים בחברותות עם צעירים, ערבית וארוחת ערב. אחרי ארוחת ערב יש לימודי חברותות וחבורות בבית המדרש, חלק מתמידים עד מאוחר, וכן פעילויות חברתיות, חוגים ותיגבורים לימודיים.
לימודי הבגרות
מכיוון שהמטרה החשובה ביותר היא הקמת דור של תלמידי חכמים, ועם זאת הישיבה נוקטת בעמדה לפיה לימודי הבגרות להשיג תעודה טובה אינם מחייבים לימודים אינטנסיביים על פני רוב היום, ולעומת זאת, רוב היום צריך להשתקע בתורה, ובמיעוטו ללמוד חול ואפשר להשיג גם בזה תעודה גבוהה. לכן, לימודי החול בכיתות ט' וי' לא חורגים מהשעה 17:30 עד 19:00 למעט תיגבורים בערבים. בכיתות י"א וי"ב, ובעיקר בשבועות שלפני הבגרויות (לא יותר מחודש) התלמידים לומדים מעט יותר שעות, לרוב מהשעה 16:00, במקרים בודדים לומדים גם באופן חד פעמי בשעות אחרות, ובימים של הבגרויות ובימים לפניהם לעיתים ישנם ימים חופשיים יותר לתלמידים שמעוניינים. למרות כל החששות, תלמידים ניגשים ליחידות גבוהות ומוציאים ציונים טובים, בכלל בכל היחידות ובעיקר במקצועות אנגלית ומתמטיקה (5, 4 ו-3 יח"ל).
מבצעים לימודיים
- בישיבה משתדלים לגמור לפני כל פורים (כחודש לפני החג מתחילים ללמוד) את מסכת מגילה. בתחילה בסדר ערב, ובהמשך בכל הסדרים.
- ביום הזיכרון לחללי צה"ל והנרצחים בפיגועים משתדלים לגמור את כל ש"ס המשניות, ע"י חלוקת מסכתות ופרקים ישיבתית.
- בישיבה ישנם לימודיים יומיים בהכוונתה, דף יומי, פרק תנ"ך יומי, רמב"ם יומי, דף יומי בהלכה במשנה ברורה ("דרשו") ועוד.
- בנר ראשון של חנוכה יש חידון ישיבתי פומבי בהלכות חנוכה.
הרעיון ההשקפתי של הישיבה
תנועת דגל ירושלים
גאולת עם ישראל בדורותינו בארץ ישראל התרחשה ועודנה בהנהגה חילונית (הדבר מורכב ודורש עיון בכתבי מרן הראי"ה, אך נכתב כאן לשם העניין) וכמטרת מרן הראי"ה קוק, יש להקים על גבי הקומה החומרית בגאולה קומה נוספת רוחנית, ובראשה ירושלים, המסמלת את פסגת הקדושה בעם ישראל (אורות, "דגל ירושלים". אגרות הראי"ה, תתס"ז, תתפ"ח, תתקס"ז ועוד). יש להרים את התורה בעם ישראל להופעת הגאולה במהרה ועל החרדים לדבר ד' מוטל התפקיד לרומם את התורה ועם ישראל, ולכן בישיבה שמים דגש על השליחות הקריטית ועל הצורך לחיות חיי תורה אמיתיים בדור, במיוחד לאור תורת הרא"יה קוק זצ"ל.
תורה תבלין
בדור האחרון, צרות רוחניות קשות מופיעות, והבלבול גובר, והפשרנות עלולה להטעות, והתרופה היחידה מול יצר הרע היא התורה (גמ' קידושין). ולכן הדרך היחידה להצמיח קומה חזקה של תורה בעם ישראל היא להצמיח תלמידי חכמים יראי שמיים שאוהבים את התורה, ואוהבים את עם ישראל וחיים חיי תורה שלמים וחזקים. ובכדי שיאהבו את התורה, הישיבה שמה למטרה לחבר את התלמידים לחיים של קדושה בעבודת ד', ע"י עיון בתורה, משמרים, חיות והתלהבות בתפילה, שמחה אמיתית בקדושה, כי רק כך תצמח הקומה הבאה, קומת הרוח.
צוות הישיבה
- נשיא הישיבה (לשעבר) הרב חנן אידלשטיין. למד בישיבת מרכז הרב ור"מ בישיבת הר המור
- ראש הישיבה הרב משה יונגשטיין. למד בישיבת מרכז הרב ומתלמידי הרב צבי ישראל טאו והרב אברהם שפירא.
- הרב אבשלום בידני. למד בעטרת כהנים. ר"מ.
- הרב אשי בלייכר. למד בהר המור. ר"מ.
- הרב נדב ויזל. למד ב ישיבת עטרת נחמיה בראשות הרב מיכה הלוי. ר"מ.
- רבני סדרים, צהריים וערב.
- הרב אייל חבשוש רב סדר צהריים לשמינסטים