רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (83 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי פנחס זליג הכהן שוורץ בן רבי נפתלי הכהן ( | [[רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)]] בן מרת עלקא{{הערה| בת הגביר ר' יהודה לייב פרוכטער}} ו[[רבי נפתלי הכהן שוארץ]]{{הערה|ראה בהקדמתו לספרו עטרת פז}} (י"ט [[טבת]] ה'תרל"ז - י"ח [[סיון]] ה'תש"ד){{הערה| בראש ספר זכרון למשה הביא שיום פקודתו בי"ח [[סיון]]}} היה מורה הוראה הונגרי בקהילת [[קליינווארדיין]] ומחבר ספרים פורה שנספה ב[[שואה]]. היה ידוע בידענותו הרבה בענייני היסטוריה של חכמי ארץ [[הונגריה]]. | ||
עיקר פרסומו מספרו העיקרי "[[שם הגדולים מארץ הגר]]"- ריכוז היסטורי על רבני הונגריה. | עיקר פרסומו מספרו העיקרי "[[שם הגדולים מארץ הגר]]"- ריכוז היסטורי על רבני [[הונגריה]]. | ||
*[[אבן בוחן]] (על | ==רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (הראשון)== | ||
*[[גבעת פנחס]] | [[רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (חסיד)]] הנקרא '''ר' זעליג חסיד''', (נולד בשנת ה'תק"ס) נולד לרבי משה הכהן קעניג מזאמבור והיה לו כתב יחוס עד אהרן הכהן, ה[[דברי חיים]] מ[[צאנז]] כינהו "חכם" בהיותו מסתיר את מדריגותיו וגאונותו, היה נשוי להרבנית הענדל בת הנגיד רבי מרדכי צבי שווארץ מעיר טערצאל. בנו הינו רבי [[אברהם יהודה הכהן שוארץ]] בעל הקול אריה וראב"ד [[מאאד]] נכדו רבי נפתלי הכהן שווארץ נינו הינו [[רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)]] המחבר ספר [[ליקוטי פנחס]] ועוד ספרים הרבה. | ||
*[[ | |||
*[[יזרח אור]] על ברכת החמה. | ==חיבוריו== | ||
*[[ליקוטי פנחס]] (על הלכות פדיון הבן). | בנוסף, חיבר את הספרים דלהלן לפי סדר א"ב: | ||
*[[מנחת עומר]] על דיני ספירת העומר. | * [[אור תורה]] - (ירחון). | ||
*[[מנחה חדשה]] (עניני חג השבועות). | *[[אבן בוחן]] - (על הלכות שחיטה){{הערה|ואבד לפני השואה, כן כתוב בהקדמת ספר חידושי תורה ותולדות קול אריה}}. | ||
*[[עטרת פז]] על ברכת כהנים. | *[[גבעת פנחס (השני)]] - על הלכות ניקור חלב ודם (נדפס ב[[קליינווארדיין]] בשנת "זו גבעת פנחס" שנת [[ה'תרפ"ו]]) | ||
*[[גבעת פנחס (השני)]] - (על התורה, ולא נדפס). | |||
*[[חידושי תורה ותולדות קול אריה]] | |||
*[[יזרח אור]] - על ברכת החמה. | |||
*[[ליקוטי פנחס]] - (על הלכות פדיון הבן). | |||
*[[מנחת עומר]] - על דיני ספירת העומר. | |||
*[[מנחה חדשה]] - (עניני חג השבועות). | |||
*[[עטרת פז]] - על ברכת כהנים. | |||
*[[שם הגדולים לארץ הגר]]. | *[[שם הגדולים לארץ הגר]]. | ||
*[[תמימי דרך]] (על הלכות תפילת הדרך) | *[[שם הגדולים (החדש)]]. | ||
*[[תולדות המסורה]]. | |||
*[[תמימי דרך]] - (על הלכות תפילת הדרך). | |||
== | ==משפחתו== | ||
היה נשוי ל'''רבקה''' בת ר' עוזר אולמאן ועטא שרה אולמאן{{הערה| בהקדמת ספרו עטרת פז מזכיר שמותם}} שנספתה בשואה. | |||
בהקדמה לספר [[ליקוטי פנחס]] שנדפס מחדש ב[[ארצות הברית]] ב[[ברוקלין]] ה'תשל"ד נכתב על ידי קרובי משפחתו שנפטר בשואה הוא ורעייתו רבקה בלא צאצאים וילדים הי"ד. | |||
==אחיו וגיסיו== | |||
*[[רבי יוסף הכהן שוארץ]]{{הערה| אחיו הגדול}} ראב"ד [[גרוסווארדיין]], מחבר הספר, וילקט יוסף, זכרון למשה, ועוד | |||
*[[רבי יצחק מאיר הכהן שוארץ]]{{הערה| בספרו עטרת פז עמ' לד הביא חידוש תורה ממנו וכתב זה מאחי רבי יצחק מאיר הכהן וכו' יעוין שם}} | |||
*[[רבי שמואל הכהן שוארץ]]{{הערה| אחיו הקטן}} מסטמאר{{הערה|סוף ספרו עטרת פז בהספד אבל אם לאמו מזכירו בשם אחי הקטן}} | |||
* גיסו הנשוי לאחותו [[רבי חיים צבי עהרהענרייך]]{{הערה| שימש בקודש כדומ"צ (סוף ספר עטרת פז באבל אם לזכר אמו)}}. | |||
* גיסו הנשוי לאחותו [[רבי בן ציון ראזענצוייג]].{{הערה|מקורות מהספדו על אמו בסוף ספרו עטרת פז}} | |||
==[[רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השלישי)]]== | |||
רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השלישי) בן [[רבי יצחק מאיר הכהן שוארץ]] בן [[רבי נפתלי הכהן שוורץ]] בן רבי [[אברהם יהודה הכהן שוארץ]] בעל קול אריה ראב"ד מאאד. | |||
קרוי כשם זקינו אביו של הקול אריה וכשם דודו שהינו [[רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)]] ראב"ד [[קליינווארדיין]]. | |||
שימש כ[[ראב"ד]] בקהילת [[אפהידא]] וחיבר ספר [[זכרון צדיקים (הראשון)]]. | |||
==הערות== | |||
גרסה אחרונה מ־08:25, 2 במאי 2019
|
|
רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני) בן מרת עלקא[1] ורבי נפתלי הכהן שוארץ[2] (י"ט טבת ה'תרל"ז - י"ח סיון ה'תש"ד)[3] היה מורה הוראה הונגרי בקהילת קליינווארדיין ומחבר ספרים פורה שנספה בשואה. היה ידוע בידענותו הרבה בענייני היסטוריה של חכמי ארץ הונגריה. עיקר פרסומו מספרו העיקרי "שם הגדולים מארץ הגר"- ריכוז היסטורי על רבני הונגריה.
רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (הראשון)[עריכה]
רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (חסיד) הנקרא ר' זעליג חסיד, (נולד בשנת ה'תק"ס) נולד לרבי משה הכהן קעניג מזאמבור והיה לו כתב יחוס עד אהרן הכהן, הדברי חיים מצאנז כינהו "חכם" בהיותו מסתיר את מדריגותיו וגאונותו, היה נשוי להרבנית הענדל בת הנגיד רבי מרדכי צבי שווארץ מעיר טערצאל. בנו הינו רבי אברהם יהודה הכהן שוארץ בעל הקול אריה וראב"ד מאאד נכדו רבי נפתלי הכהן שווארץ נינו הינו רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני) המחבר ספר ליקוטי פנחס ועוד ספרים הרבה.
חיבוריו[עריכה]
בנוסף, חיבר את הספרים דלהלן לפי סדר א"ב:
- אור תורה - (ירחון).
- אבן בוחן - (על הלכות שחיטה)[4].
- גבעת פנחס (השני) - על הלכות ניקור חלב ודם (נדפס בקליינווארדיין בשנת "זו גבעת פנחס" שנת ה'תרפ"ו)
- גבעת פנחס (השני) - (על התורה, ולא נדפס).
- חידושי תורה ותולדות קול אריה
- יזרח אור - על ברכת החמה.
- ליקוטי פנחס - (על הלכות פדיון הבן).
- מנחת עומר - על דיני ספירת העומר.
- מנחה חדשה - (עניני חג השבועות).
- עטרת פז - על ברכת כהנים.
- שם הגדולים לארץ הגר.
- שם הגדולים (החדש).
- תולדות המסורה.
- תמימי דרך - (על הלכות תפילת הדרך).
משפחתו[עריכה]
היה נשוי לרבקה בת ר' עוזר אולמאן ועטא שרה אולמאן[5] שנספתה בשואה. בהקדמה לספר ליקוטי פנחס שנדפס מחדש בארצות הברית בברוקלין ה'תשל"ד נכתב על ידי קרובי משפחתו שנפטר בשואה הוא ורעייתו רבקה בלא צאצאים וילדים הי"ד.
אחיו וגיסיו[עריכה]
- רבי יוסף הכהן שוארץ[6] ראב"ד גרוסווארדיין, מחבר הספר, וילקט יוסף, זכרון למשה, ועוד
- רבי יצחק מאיר הכהן שוארץ[7]
- רבי שמואל הכהן שוארץ[8] מסטמאר[9]
- גיסו הנשוי לאחותו רבי חיים צבי עהרהענרייך[10].
- גיסו הנשוי לאחותו רבי בן ציון ראזענצוייג.[11]
רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השלישי)[עריכה]
רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השלישי) בן רבי יצחק מאיר הכהן שוארץ בן רבי נפתלי הכהן שוורץ בן רבי אברהם יהודה הכהן שוארץ בעל קול אריה ראב"ד מאאד. קרוי כשם זקינו אביו של הקול אריה וכשם דודו שהינו רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני) ראב"ד קליינווארדיין. שימש כראב"ד בקהילת אפהידא וחיבר ספר זכרון צדיקים (הראשון).
הערות[עריכה]
- ↑ בת הגביר ר' יהודה לייב פרוכטער
- ↑ ראה בהקדמתו לספרו עטרת פז
- ↑ בראש ספר זכרון למשה הביא שיום פקודתו בי"ח סיון
- ↑ ואבד לפני השואה, כן כתוב בהקדמת ספר חידושי תורה ותולדות קול אריה
- ↑ בהקדמת ספרו עטרת פז מזכיר שמותם
- ↑ אחיו הגדול
- ↑ בספרו עטרת פז עמ' לד הביא חידוש תורה ממנו וכתב זה מאחי רבי יצחק מאיר הכהן וכו' יעוין שם
- ↑ אחיו הקטן
- ↑ סוף ספרו עטרת פז בהספד אבל אם לאמו מזכירו בשם אחי הקטן
- ↑ שימש בקודש כדומ"צ (סוף ספר עטרת פז באבל אם לזכר אמו)
- ↑ מקורות מהספדו על אמו בסוף ספרו עטרת פז