רבי אברהם יצחק קאהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(קישורים) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי אברהם יצחק קאהן | |שם=רבי אברהם יצחק קאהן | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
|תמונה=[[תמונה:Toldos Aharon.jpg|ממוזער]] | |תמונה=[[תמונה:Toldos Aharon.jpg|ממוזער]] | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|חיבורו העיקרי="דברי | |חיבורו העיקרי="דברי אמונה" | ||
|תאריך לידה=ו ב[[טבת]] תרע"ד | |תאריך לידה=ו ב[[טבת]] תרע"ד | ||
|מקום לידה=[[צפת]] | |מקום לידה=[[צפת]] | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]] | |מקום קבורה=[[הר הזיתים]] | ||
|חסידות=[[חסידות תולדות | |חסידות=[[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]] | ||
|מקום מגורים=צפת, הונגריה, ירושלים | |מקום מגורים=צפת, הונגריה, ירושלים | ||
|מקום פעילות=ירושלים | |מקום פעילות=ירושלים | ||
|מספר בשושלת=1 | |מספר בשושלת=1 | ||
|הקודם=- | |הקודם=- | ||
|הבא= | |הבא=בנו רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]]{{ש}}בנו רבי דוד קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן{{ש}}רבי יוסף יואל קאהן, האדמו"ר מ"מבקשי אמונה". | ||
|תחילת כהונה=תש"ז | |תחילת כהונה=תש"ז | ||
|סיום כהונה=תשנ"ז | |סיום כהונה=תשנ"ז | ||
|רבותיו=ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, [[רבי יואל טייטלבוים]], חותנו, [[רבי אהרן ראטה]] | |רבותיו=ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, [[רבי יואל טייטלבוים]], חותנו, [[רבי אהרן ראטה]] | ||
|אב=הרב אהרן דוד קאהן | |אב=הרב אהרן דוד קאהן | ||
|אם=שיינדל ברכה | |אם=מרת שיינדל ברכה | ||
|בת זוג=יענטא | |בת זוג=מרת יענטא | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
| שורה 32: | שורה 28: | ||
'''רבי אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה מייסד [[חסידות תולדות אהרן]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | '''רבי אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה מייסד [[חסידות תולדות אהרן]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | ||
נולד בו' ב[[טבת]] תרע"ד ב[[צפת]] לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד ל[[המגיד ממזריטש|מגיד ממזריטש]], [[רבי יחיאל | נולד בו' ב[[טבת]] תרע"ד ב[[צפת]] לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד ל[[המגיד ממזריטש|מגיד ממזריטש]], [[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]] ו[[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]]. | ||
בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) | בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) עברה משפחתו מ[[ארץ ישראל]] להונגריה, והתיישבה בעיר הוניאד. שם התקדם בלימוד התורה, ומסופר כי בגיל 12 ידע את ה[[תנ"ך]] עם פירוש [[רש"י]] בעל פה, וזאת מלימוד מחוץ לסדרים הרגילים. בגיל 14 החל ללמוד בישיבתו של רב העיר, הרב ישראל פריינד (אביו של [[הרב משה אריה פריינד]]), שם נחשב לבחיר התלמידים. לאחר שגמר את לימודיו בהוניאד, עבר ללמוד בישיבתו של ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, שם למד בתהמדה ושקידה עצומות. בתקופה זו החל לנהוג במנהגי פרישות שונים, בהם קימה בשעה מוקדמת, הסתפקות בשינה של שלוש שעות ושלושת רבעי השעה, הקצבת הדיבור למאה מילים ביום (הוא החזיק בכיסו מאה אבנים קטנות, וכנגד כל מילה שאמר העביר אבן אחת מכיס אחד לשני, וכשאזלו האבנים מהכיס הראשון, הפסיק לדבר) ועוד. | ||
בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, [[רבי יואל טייטלבוים]]. אצל ר' יואל למד בעיקר "[[יורה דעה]]", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר. | בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, [[רבי יואל טייטלבוים]]. אצל ר' יואל למד בעיקר "[[יורה דעה]]", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר. | ||
פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", [[רבי אהרן ראטה]] (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב | פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", [[רבי אהרן ראטה]] (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר שהיה גם רבו של ר' אהרן) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב, ואף נשא, בשנת תרצ"ט את יענטא, בתו של ר' אהרן לאשה. ר' אברהם יצחק תכנן לחזור לארץ ישראל לאחר נישואיו, אולם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] עיכב אותו. הוא נדד מהוניאד דרך בוקרשט וקונסטנצה, והצליח לעלות עם רעייתו על ספינה שהפליגה לארץ ישראל. באותה תקופה לערך, עלה לא"י גם רבו, ר' אהרן, וייסד בית מדרש ב[[ירושלים]]. | ||
בשנת תש"ז נפטר ר' אהרן, ור' אברהם יצחק התמנה לכהן כאדמו"ר במקומו. לאחר זמן קצר התפלגה קבוצה קטנה של חסידים שהכתירו את בנו של ר' אהרן, [[רבי אברהם חיים ראטה]]. קבוצה זו נקראה "חסידות שומרי אמונים", כשם הקבוצה של ר' אהרן. מרבית החסידים, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק קראו לעצמם "תולדות אהרן", על שמו של ר' אהרן. | |||
חסידות תולדות אהרן, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק התפתחה, והוקמו מוסדות החסידות בירושלים (בשכונת [[מאה שערים]]) ובארצות הברית. כאדמו"ר מתולדות אהרן, החצר החסידית הגדולה והמשפיעה ביותר בעדה החרדית, הייתה לר' אברהם יצחק השפעה גדולה על העדה כולה. כרבו, החזיק גם ר' אברהם יצחק בדעות השוללות את [[הציונות]] ומתנגדות ל[[מדינת ישראל]], וכן אסר את השירות ב[[צה"ל]] ואת ההשתתפות בבחירות לכנסת, כפי שדגלה העדה החרדית. | |||
בכ"ז ב[[כסלו]] תשנ"ז, נר שלישי של [[חנוכה]] תשנ"ז נפטר לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הוריש את האדמו"רות לבנו השני, [[ר' דוד קאהן]]. בעקבות זאת חל פיצול בחסידות, כאשר הבן הבכור, [[הרב שמואל יעקב קאהן]], הקים חצר חסידות חדשה בשם [[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], על שמו של אביו. כיום, מרכזי שתי החצרות הללו ממומים בשכונת מאה שערים, והם מהווים את עיקרה של העדה החרדית. בהמשך, בן נוסף, [[ר' יואל יוסף קאהן]] ייסד חצר קטנה בשם [[חסידות מבקשי אמונה|מבקשי אמונה]]. | |||
בין תלמידיו וחסידיו נמנה [[הרב מאיר ברנדסדורפר]], בעל [[שו"ת]] ''''קנה בשם''', שהיה דיין בבד"צ של העדה החרדית והרב של חסידות תולדות אברהם יצחק. | |||
==ספריו== | |||
* '''דברי אמונה'''- בענייני אמונה וביטחון, תורה, תפילה ומידות (נדפס לראשונה בתשכ"ז). | |||
* '''אסיפת מכתבים''' (נדפס לראשונה בשנת תש"מ). | |||
* קונטרס '''אהבת הבורא'''- נדפס בסוף ספר "שומר אמונים" של חותנו | |||
* הוספות וביאורים לספר "שומר אומנים" של רבו וחותנו (נדפסו בסוף הספר). | |||
* '''קונטרס כוונת התפילה''' (נדפס בשנת תשמ"א). | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הערשל משי זהב, '''אספקלריה המאירה'''. | |||
{{מיון רגיל:קאהן אברהם יצחק}} | {{מיון רגיל:קאהן אברהם יצחק}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי בית שומרי אמונים]] | ||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | |||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים]] | ||
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | [[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:31, 8 במאי 2019
|
|
| רבי אברהם יצחק קאהן | |
|---|---|
| האדמו"ר מ"תולדות אהרן" | |
| חיבורו העיקרי | "דברי אמונה" |
| תאריך לידה | ו בטבת תרע"ד |
| מקום לידה | צפת |
| תאריך פטירה | כ"ז בכסלו תשנ"ז ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| חסידות | תולדות אהרן |
| מקום מגורים | צפת, הונגריה, ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| מספר בשושלת | 1 |
| הקודם | - |
| הבא | בנו רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בנו רבי דוד קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן רבי יוסף יואל קאהן, האדמו"ר מ"מבקשי אמונה". |
| תחילת כהונה | תש"ז |
| סיום כהונה | תשנ"ז |
| רבותיו | ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, רבי יואל טייטלבוים, חותנו, רבי אהרן ראטה |
| אב | הרב אהרן דוד קאהן |
| אם | מרת שיינדל ברכה |
| בת זוג | מרת יענטא |
רבי אברהם יצחק הכהן קאהן היה מייסד חסידות תולדות אהרן והאדמו"ר הראשון שלה.
נולד בו' בטבת תרע"ד בצפת לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד למגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם נחום מטשרנוביל.
בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) עברה משפחתו מארץ ישראל להונגריה, והתיישבה בעיר הוניאד. שם התקדם בלימוד התורה, ומסופר כי בגיל 12 ידע את התנ"ך עם פירוש רש"י בעל פה, וזאת מלימוד מחוץ לסדרים הרגילים. בגיל 14 החל ללמוד בישיבתו של רב העיר, הרב ישראל פריינד (אביו של הרב משה אריה פריינד), שם נחשב לבחיר התלמידים. לאחר שגמר את לימודיו בהוניאד, עבר ללמוד בישיבתו של ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, שם למד בתהמדה ושקידה עצומות. בתקופה זו החל לנהוג במנהגי פרישות שונים, בהם קימה בשעה מוקדמת, הסתפקות בשינה של שלוש שעות ושלושת רבעי השעה, הקצבת הדיבור למאה מילים ביום (הוא החזיק בכיסו מאה אבנים קטנות, וכנגד כל מילה שאמר העביר אבן אחת מכיס אחד לשני, וכשאזלו האבנים מהכיס הראשון, הפסיק לדבר) ועוד.
בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים. אצל ר' יואל למד בעיקר "יורה דעה", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר.
פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", רבי אהרן ראטה (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר שהיה גם רבו של ר' אהרן) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב, ואף נשא, בשנת תרצ"ט את יענטא, בתו של ר' אהרן לאשה. ר' אברהם יצחק תכנן לחזור לארץ ישראל לאחר נישואיו, אולם פרוץ מלחמת העולם השניה עיכב אותו. הוא נדד מהוניאד דרך בוקרשט וקונסטנצה, והצליח לעלות עם רעייתו על ספינה שהפליגה לארץ ישראל. באותה תקופה לערך, עלה לא"י גם רבו, ר' אהרן, וייסד בית מדרש בירושלים.
בשנת תש"ז נפטר ר' אהרן, ור' אברהם יצחק התמנה לכהן כאדמו"ר במקומו. לאחר זמן קצר התפלגה קבוצה קטנה של חסידים שהכתירו את בנו של ר' אהרן, רבי אברהם חיים ראטה. קבוצה זו נקראה "חסידות שומרי אמונים", כשם הקבוצה של ר' אהרן. מרבית החסידים, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק קראו לעצמם "תולדות אהרן", על שמו של ר' אהרן.
חסידות תולדות אהרן, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק התפתחה, והוקמו מוסדות החסידות בירושלים (בשכונת מאה שערים) ובארצות הברית. כאדמו"ר מתולדות אהרן, החצר החסידית הגדולה והמשפיעה ביותר בעדה החרדית, הייתה לר' אברהם יצחק השפעה גדולה על העדה כולה. כרבו, החזיק גם ר' אברהם יצחק בדעות השוללות את הציונות ומתנגדות למדינת ישראל, וכן אסר את השירות בצה"ל ואת ההשתתפות בבחירות לכנסת, כפי שדגלה העדה החרדית.
בכ"ז בכסלו תשנ"ז, נר שלישי של חנוכה תשנ"ז נפטר לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הוריש את האדמו"רות לבנו השני, ר' דוד קאהן. בעקבות זאת חל פיצול בחסידות, כאשר הבן הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, הקים חצר חסידות חדשה בשם תולדות אברהם יצחק, על שמו של אביו. כיום, מרכזי שתי החצרות הללו ממומים בשכונת מאה שערים, והם מהווים את עיקרה של העדה החרדית. בהמשך, בן נוסף, ר' יואל יוסף קאהן ייסד חצר קטנה בשם מבקשי אמונה.
בין תלמידיו וחסידיו נמנה הרב מאיר ברנדסדורפר, בעל שו"ת 'קנה בשם, שהיה דיין בבד"צ של העדה החרדית והרב של חסידות תולדות אברהם יצחק.
ספריו[עריכה]
- דברי אמונה- בענייני אמונה וביטחון, תורה, תפילה ומידות (נדפס לראשונה בתשכ"ז).
- אסיפת מכתבים (נדפס לראשונה בשנת תש"מ).
- קונטרס אהבת הבורא- נדפס בסוף ספר "שומר אמונים" של חותנו
- הוספות וביאורים לספר "שומר אומנים" של רבו וחותנו (נדפסו בסוף הספר).
- קונטרס כוונת התפילה (נדפס בשנת תשמ"א).
לקריאה נוספת[עריכה]
- הערשל משי זהב, אספקלריה המאירה.