הרב חיים שאול דוויק הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[הרב חיים שאול דוויק הכהן]], מכונה גם '''ה"שד"ה"'''{{הערה|1=[[ראשי תיבות]] '''ה'''רב '''ש'''אול '''ד'''וויק '''ה'''כהן.}} (י"ד ב[[חשוון]] [[ה'תרי"ח]] מוצאי [[שבת]] קודש, 1 ב[[נובמבר]] 1857 - [[ד' בטבת]] [[ה'תרצ"ג]], [[1933]]) היה דיין, [[מקובל]] ו[[ראש ישיבה]], רבה הראשי של [[ארם צובא]] שב[[סוריה]]. | |||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[חלב]] לאסתר ולרב אליהו, בנו של הרב שאול עזרא הכהן דוויק, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר "אמת מאר"ץ". קיימת מסורת ששם משפחתם "דוויק" רומז על שייכותם למשפחת אציל קדום ששמר על יהדותו בספרד. בצעירותו למד אצל הרב [[מרדכי עבאדי]], הרב אליהו משען ועוד. בשנת [[1887]] ([[ה'תרמ"ז]]), עוד לפני שמלאו לו 30 שנה, החל לשמש כרבה של חלב. לאחר זמן מה בתפקיד, החליט לעלות לארץ ישראל וללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]]. באיגרות שנמצאו בכתב ידו מובאת כסיפתו הרבה לארץ ישראל כסיבה לעזיבת חלב. | ||
בסיועו של תלמידו, הרב [[עזרא הררי רפול]], עלה לישראל בשנת [[1890]] ([[ה'תר"ן]]) עם קבוצת רבנים מחלב, בהם הרב [[יום טוב ידיד הלוי]] והרב [[שאול קצין]], והשתכן בירושלים. במשך שש שנים נמנה עם ראשי ישיבת בית אל שב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ובה כתב את רוב חיבוריו. עם הקמתה של [[ישיבת רחובות הנהר]] ב[[שכונת הבוכרים]] בשנת [[ה'תרנ"ו]] ([[1896]]) מונה לעמוד בראשה ובה כתב את חיבורו חיבורו העיקרי: "איפה שלימה" - פירוש על ספר [[אוצרות החיים]] לרבי חיים וויטאל. | בסיועו של תלמידו, הרב [[עזרא הררי רפול]], עלה לישראל בשנת [[1890]] ([[ה'תר"ן]]) עם קבוצת רבנים מחלב, בהם הרב [[יום טוב ידיד הלוי]] והרב [[שאול קצין]], והשתכן בירושלים. במשך שש שנים נמנה עם ראשי ישיבת בית אל שב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ובה כתב את רוב חיבוריו. עם הקמתה של [[ישיבת רחובות הנהר]] ב[[שכונת הבוכרים]] בשנת [[ה'תרנ"ו]] ([[1896]]) מונה לעמוד בראשה ובה כתב את חיבורו חיבורו העיקרי: "איפה שלימה" - פירוש על ספר [[אוצרות החיים]] לרבי חיים וויטאל. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בסוף ימיו חלה בעיניו והיה צורך לנתחו בחוץ לארץ. רבי שאול סירב לצאת מארץ הקודש והעדיף לערוך את הניתוח בירושלים. הניתוח לא הצליח ורבי שאול הפך לסגי נהור. למרות שדבר שהקשה עליו את השלמת חיבוריו, אמר שדבר זה היה שווה בשביל שלא לצאת מארץ הקודש. | בסוף ימיו חלה בעיניו והיה צורך לנתחו בחוץ לארץ. רבי שאול סירב לצאת מארץ הקודש והעדיף לערוך את הניתוח בירושלים. הניתוח לא הצליח ורבי שאול הפך לסגי נהור. למרות שדבר שהקשה עליו את השלמת חיבוריו, אמר שדבר זה היה שווה בשביל שלא לצאת מארץ הקודש. | ||
כאשר הגיע לבקרו האדמו"ר הרב [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]], ביקש הלה את ברכתו. הרב חיים שאול חשב כי ברצונו של הרב יואל לברכו, ומיד כפף את ראשו והכניסו בין שתי ידיו של האדמו"ר מסאטמר. הלה בירכו, ולאחר מכן כופף הוא את ראשו אל בין ידיו של הרב חיים שאול. כשיצאו, נענה הרב יואל למקורביו: "מאדם שמתייחס לקבלת ברכה והענקת ברכה באותו האופן, היה כדאי להתברך!". | כאשר הגיע לבקרו האדמו"ר הרב [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]], ביקש הלה את ברכתו. הרב חיים שאול חשב כי ברצונו של הרב יואל לברכו, ומיד כפף את ראשו והכניסו בין שתי ידיו של האדמו"ר מסאטמר. הלה בירכו, ולאחר מכן כופף הוא את ראשו אל בין ידיו של הרב חיים שאול. כשיצאו, נענה הרב יואל למקורביו: "מאדם שמתייחס לקבלת ברכה והענקת ברכה באותו האופן, היה כדאי להתברך!". | ||
==קבורתו ומצבתו== | ==קבורתו ומצבתו== | ||
נפטר בד' טבת בהיותו בן 75 ונקבר ב[[הר הזיתים]]. במהלך הלוויתו ניסו קנאים ירושלמים להפריע ל[[ראי"ה קוק]] להספידו{{הערה|'[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1933%2F01%2F04&id=Ar00613&sk=A66AD3DB נפטר רב מקובל]', [[דבר (עיתון)|דבר]], 4 בינואר 1933, עמ' 6; '[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1933%2F01%2F12&id=Ar00308&sk=9139B6F7 מכתב למערכת]' מאת נכדו משה דוויק כהן, [[דואר היום]], 12 בינואר 1933, עמ' 3.}}. מצבתו נעלמה לאחר כיבוש הירדנים והרס הקברות בהר הזיתים בשנת 1947 ([[ה'תש"ח]]), ונמצאה בשנת [[ה'תש"ע]]. על מצבתו נכתב: | נפטר בד' טבת בהיותו בן 75 ונקבר ב[[הר הזיתים]]. במהלך הלוויתו ניסו קנאים ירושלמים להפריע ל[[ראי"ה קוק]] להספידו{{הערה|'[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1933%2F01%2F04&id=Ar00613&sk=A66AD3DB נפטר רב מקובל]', [[דבר (עיתון)|דבר]], 4 בינואר 1933, עמ' 6; '[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1933%2F01%2F12&id=Ar00308&sk=9139B6F7 מכתב למערכת]' מאת נכדו משה דוויק כהן, [[דואר היום]], 12 בינואר 1933, עמ' 3.}}. מצבתו נעלמה לאחר כיבוש הירדנים והרס הקברות בהר הזיתים בשנת 1947 ([[ה'תש"ח]]), ונמצאה בשנת [[ה'תש"ע]]. על מצבתו נכתב: {{ציטוטון|הרב המקובל המפורסם רבץ וריבץ תורה הרבה בחכמת האמת, רבי חיים שאול דוויךּ בן אסתר זצוק"ל, בעהמ"ח ס' איפה שלימה על אוצרות חיים, נפטר ד' טבת תרצ"ג, תנצב"ה}}. מעל המצבה החדשה הוסיפו קטע קטן שנמצא מהמצבה הישנה בו ניתן לראות חלק משמו של רבי שאול. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
* '''איפה שלימה''' - ביאור על הספר "אוצרות חיים" | * '''איפה שלימה''' - ביאור על הספר "אוצרות חיים" ל[[רבי חיים ויטאל]] | ||
* '''ספר ייחודים''' - הובא לדפוס על ידי רבי [[יוסף חיים]] מ[[בגדד]] בספרו "בניהו בן יהוידע" | * '''ספר ייחודים''' - הובא לדפוס על ידי רבי [[יוסף חיים]] מ[[בגדד]] בספרו "בניהו בן יהוידע" | ||
* '''הערות הרב השד"ה''' - ביאור דברי הרש"ש בספר "נהר שלום" | * '''הערות הרב השד"ה''' - ביאור דברי הרש"ש בספר "נהר שלום" | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
* הרב [[יום טוב ידיד הלוי]] | * הרב [[יום טוב ידיד הלוי]] | ||
* | * [[הרב סלמאן אליהו]] ממלא מקומו בראשות הישיבה | ||
* הרב [[יעקב חיים סופר]], מחבר הספר "[[כף החיים]]" | * הרב [[יעקב חיים סופר]], מחבר הספר "[[כף החיים]]" | ||
* הרב [[ישעיהו אשר זעליג מרגליות]] ממקובלי ירושלים | * הרב [[ישעיהו אשר זעליג מרגליות]] ממקובלי ירושלים | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''הקדמת פאת השולחן''' - הוצאת ישיבת אהבת שלום, ירושלים. | * '''הקדמת פאת השולחן''' - הוצאת ישיבת אהבת שלום, ירושלים. | ||
* '''תולדות חכמי ירושלים''' - השני בסדרה, ירושלים ה'תש"ע | * '''[[תולדות חכמי ירושלים ב' חלקים]]''' - השני בסדרה, [[ירושלים]] יצא לאור ב[[חודש הרחמים והסליחות]] ה'תש"ע | ||
* יונתן מאיר, '''רחובות הנהר''': קבלה ואקזוטריות בירושלים (ה'תרנ"ו - ה'תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים ה'תשע"א. | * יונתן מאיר, '''רחובות הנהר''': קבלה ואקזוטריות בירושלים (ה'תרנ"ו - ה'תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים ה'תשע"א. | ||
* משה דוד גאון, '''יהודי המזרח בארץ ישראל''', חלק ב' (עמ' 215) | * משה דוד גאון, '''יהודי המזרח בארץ ישראל''', חלק ב' (עמ' 215) | ||
גרסה אחרונה מ־00:21, 29 באוגוסט 2019
|
|
הרב חיים שאול דוויק הכהן, מכונה גם ה"שד"ה"[1] (י"ד בחשוון ה'תרי"ח מוצאי שבת קודש, 1 בנובמבר 1857 - ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בחלב לאסתר ולרב אליהו, בנו של הרב שאול עזרא הכהן דוויק, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר "אמת מאר"ץ". קיימת מסורת ששם משפחתם "דוויק" רומז על שייכותם למשפחת אציל קדום ששמר על יהדותו בספרד. בצעירותו למד אצל הרב מרדכי עבאדי, הרב אליהו משען ועוד. בשנת 1887 (ה'תרמ"ז), עוד לפני שמלאו לו 30 שנה, החל לשמש כרבה של חלב. לאחר זמן מה בתפקיד, החליט לעלות לארץ ישראל וללמוד בישיבת המקובלים בית אל. באיגרות שנמצאו בכתב ידו מובאת כסיפתו הרבה לארץ ישראל כסיבה לעזיבת חלב.
בסיועו של תלמידו, הרב עזרא הררי רפול, עלה לישראל בשנת 1890 (ה'תר"ן) עם קבוצת רבנים מחלב, בהם הרב יום טוב ידיד הלוי והרב שאול קצין, והשתכן בירושלים. במשך שש שנים נמנה עם ראשי ישיבת בית אל שבעיר העתיקה ובה כתב את רוב חיבוריו. עם הקמתה של ישיבת רחובות הנהר בשכונת הבוכרים בשנת ה'תרנ"ו (1896) מונה לעמוד בראשה ובה כתב את חיבורו חיבורו העיקרי: "איפה שלימה" - פירוש על ספר אוצרות החיים לרבי חיים וויטאל.
בסוף ימיו חלה בעיניו והיה צורך לנתחו בחוץ לארץ. רבי שאול סירב לצאת מארץ הקודש והעדיף לערוך את הניתוח בירושלים. הניתוח לא הצליח ורבי שאול הפך לסגי נהור. למרות שדבר שהקשה עליו את השלמת חיבוריו, אמר שדבר זה היה שווה בשביל שלא לצאת מארץ הקודש.
כאשר הגיע לבקרו האדמו"ר הרב יואל טייטלבוים מסאטמר, ביקש הלה את ברכתו. הרב חיים שאול חשב כי ברצונו של הרב יואל לברכו, ומיד כפף את ראשו והכניסו בין שתי ידיו של האדמו"ר מסאטמר. הלה בירכו, ולאחר מכן כופף הוא את ראשו אל בין ידיו של הרב חיים שאול. כשיצאו, נענה הרב יואל למקורביו: "מאדם שמתייחס לקבלת ברכה והענקת ברכה באותו האופן, היה כדאי להתברך!".
קבורתו ומצבתו[עריכה]
נפטר בד' טבת בהיותו בן 75 ונקבר בהר הזיתים. במהלך הלוויתו ניסו קנאים ירושלמים להפריע לראי"ה קוק להספידו[2]. מצבתו נעלמה לאחר כיבוש הירדנים והרס הקברות בהר הזיתים בשנת 1947 (ה'תש"ח), ונמצאה בשנת ה'תש"ע. על מצבתו נכתב: "הרב המקובל המפורסם רבץ וריבץ תורה הרבה בחכמת האמת, רבי חיים שאול דוויךּ בן אסתר זצוק"ל, בעהמ"ח ס' איפה שלימה על אוצרות חיים, נפטר ד' טבת תרצ"ג, תנצב"ה". מעל המצבה החדשה הוסיפו קטע קטן שנמצא מהמצבה הישנה בו ניתן לראות חלק משמו של רבי שאול.
חיבוריו[עריכה]
- איפה שלימה - ביאור על הספר "אוצרות חיים" לרבי חיים ויטאל
- ספר ייחודים - הובא לדפוס על ידי רבי יוסף חיים מבגדד בספרו "בניהו בן יהוידע"
- הערות הרב השד"ה - ביאור דברי הרש"ש בספר "נהר שלום"
- הערות הרב השד"ה - בגוף הספר "עלי נהר" לרבי ניסים הררי רפול
- חידושי הרב השד"ה - בספר הקבלה "שפת אמת" לרבי אליהו משען
- שר שלום - חיבור משותף לו ולרב אליהו יעקב לעג'ימי, כולל כוונות זמניות לליל הסדר, חנוכה ופורים מסידור הרש"ש, ירושלים ה'תרע"ב
- פירוש על שיר השירים - כולל תרגומו לערבית
תלמידיו[עריכה]
- הרב יום טוב ידיד הלוי
- הרב סלמאן אליהו ממלא מקומו בראשות הישיבה
- הרב יעקב חיים סופר, מחבר הספר "כף החיים"
- הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות ממקובלי ירושלים
- הרב עזרא הררי רפול
- הרב נח גד וינטרוב, מחבר ספרים
- הרב נסים נחום
- הרב בן ציון חזן
- הרב יעקב קצין
- הרב ישראל יצחק רייזמן
- הרב משה יאיר וינשטוק
לקריאה נוספת[עריכה]
- הקדמת פאת השולחן - הוצאת ישיבת אהבת שלום, ירושלים.
- תולדות חכמי ירושלים ב' חלקים - השני בסדרה, ירושלים יצא לאור בחודש הרחמים והסליחות ה'תש"ע
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (ה'תרנ"ו - ה'תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים ה'תשע"א.
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 215)
- ↑ ראשי תיבות הרב שאול דוויק הכהן.
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}