הרב סלמאן מוצפי: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב סלמאן מוצפי''' היה מגדולי ה[[קבלה|מקובלים]] ב[[ירושלים]], ראש ישיבת "בני ציון". מתלמידי ה"בן איש חי". | '''הרב סלמאן מוצפי''' היה מגדולי ה[[קבלה|מקובלים]] ב[[ירושלים]], ראש ישיבת "בני ציון". מתלמידי ה"בן איש חי". | ||
נולד בכ"ז ב[[שבט]] תר"ס בבגדד. למד בבית המדרש "בית זילכה" אצל רבי יחזקאל עבדאללה מוצפי, והחל להתפרסם בכשרונו ובצדקותו. בשנת תרפ"ה | נולד בכ"ז ב[[שבט]] תר"ס בבגדד. למד בבית המדרש "בית זילכה" אצל רבי יחזקאל עבדאללה מוצפי, והחל להתפרסם בכשרונו ובצדקותו. בשנת תרפ"ה החל ללמוד בישיבת המקובלים שייסד [[רבי יהודה פתייה]] בביתו. כמו כן למד מפי [[רבי סלמן חוגי עבודי]]. תוך כדי כך, ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] על מנת ללמוד מפי [[רבי שאול דוויק הכהן]]. הוא החליט כי אינו רוצה ליהנות מכתרה של תורה, ופנה לגביר מנחם דניאל לשמש כמזכירו, ועד מהרה הפך ליד ימינו. היה בקיא בחמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וטורקית. לאחר 18 שנה בתפקיד זה, במסגרתו נפגש עם שרים ובכירים, פרש מתפקידו לאחר שראה את הכבוד שחולקים לראש הממשלה. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, ועלה בשנת תרצ"ה יחד עם הרב פתייה. גם בארץ הוא סרב להתפרנס מהתורה, והתפרנס מתפקיד שמש בית הכנסת. בשנת ת"ש (או תש"ב) ייסד ישיבה ללימודי קבלה ב[[קבר רחל]] בשם "בני ציון". בשנת תש"ח, נפל [[קבר רחל]] בידי הירדנים, והישיבה עברה לביתו שבשכונת מקור ברוך. מדי שנה נהג לאסוף ארבעים אנשים, ובמשך שבוע שלם להשתטח עמם על קברי הצדיקים שבגליל, תוך כדי תעניות ולבוש שק. | ||
בין תלמידיו ומקורביו נמנה [[הרב מרדכי אליהו]]. | בין תלמידיו ומקורביו נמנה [[הרב מרדכי אליהו]]. | ||
גרסה מ־20:25, 17 בנובמבר 2019
|
|
הרב סלמאן מוצפי היה מגדולי המקובלים בירושלים, ראש ישיבת "בני ציון". מתלמידי ה"בן איש חי".
נולד בכ"ז בשבט תר"ס בבגדד. למד בבית המדרש "בית זילכה" אצל רבי יחזקאל עבדאללה מוצפי, והחל להתפרסם בכשרונו ובצדקותו. בשנת תרפ"ה החל ללמוד בישיבת המקובלים שייסד רבי יהודה פתייה בביתו. כמו כן למד מפי רבי סלמן חוגי עבודי. תוך כדי כך, ביקר מספר פעמים בארץ ישראל על מנת ללמוד מפי רבי שאול דוויק הכהן. הוא החליט כי אינו רוצה ליהנות מכתרה של תורה, ופנה לגביר מנחם דניאל לשמש כמזכירו, ועד מהרה הפך ליד ימינו. היה בקיא בחמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וטורקית. לאחר 18 שנה בתפקיד זה, במסגרתו נפגש עם שרים ובכירים, פרש מתפקידו לאחר שראה את הכבוד שחולקים לראש הממשלה. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, ועלה בשנת תרצ"ה יחד עם הרב פתייה. גם בארץ הוא סרב להתפרנס מהתורה, והתפרנס מתפקיד שמש בית הכנסת. בשנת ת"ש (או תש"ב) ייסד ישיבה ללימודי קבלה בקבר רחל בשם "בני ציון". בשנת תש"ח, נפל קבר רחל בידי הירדנים, והישיבה עברה לביתו שבשכונת מקור ברוך. מדי שנה נהג לאסוף ארבעים אנשים, ובמשך שבוע שלם להשתטח עמם על קברי הצדיקים שבגליל, תוך כדי תעניות ולבוש שק.
בין תלמידיו ומקורביו נמנה הרב מרדכי אליהו.
נפטר בי"ז בטבת תשל"ה ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות.
בנו הוא הרב בן ציון מוצפי.
ספריו
- חידושים וביאורים על סידור הרש"ש.
- שפתי צדיקים- תפילות לקברי צדיקים
- פירוש על ספר קהלת ומסכת אבות.
- אורח צדיקים- תפילות ותיקונים.
לקריאה נוספת
- הרב בן ציון מוצפי, עולמו של צדיק בהוצאת "הספריה הספרדית".