רבי אהרן ראטה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
Ymschwartz (שיחה | תרומות) (←הפילוג בחסידות שומרי אמונים: Added content) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravaronrot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של רבי אהרן ראטה]] | |||
'''רבי אהרן ראטה''' (נהגה: '''רוֹט''') היה האדמו"ר הראשון משומרי אמונים- ברגסאס. | '''רבי אהרן ראטה''' (נהגה: '''רוֹט''') היה האדמו"ר הראשון משומרי אמונים- ברגסאס. | ||
==תולדות חייו ודרכו== | ==תולדות חייו ודרכו== | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
בשנת תרפ"ט חזר בהוראת רופאיו לסאטמר. בסאטמר התקבצו חסידיו הותיקים, אליהם הצטרפו חסידים חדשים, ואז הקים באופן רשמי חסידות. קבוצת החסידים הזו נקראה "שומרי אמונים". מגמתו היתה לבסס את החסידות בהונגריה ולעלות לארץ עם חסידיו. | בשנת תרפ"ט חזר בהוראת רופאיו לסאטמר. בסאטמר התקבצו חסידיו הותיקים, אליהם הצטרפו חסידים חדשים, ואז הקים באופן רשמי חסידות. קבוצת החסידים הזו נקראה "שומרי אמונים". מגמתו היתה לבסס את החסידות בהונגריה ולעלות לארץ עם חסידיו. | ||
בסאטמר סבל מחסידים ואדמו"רים שהתנגדו לכך שרב שאינו ממשפחה של אדמו"רים יכהן כאדמו"ר ויקים לעצמו שושלת חסידית. הוא הורה | בסאטמר סבל מחסידים ואדמו"רים שהתנגדו לכך שרב שאינו ממשפחה של אדמו"רים יכהן כאדמו"ר ויקים לעצמו שושלת חסידית. הוא הורה לחסידיו להתעלם מההטרדות. כתוצאה מהמחלוקת הזו, עבר מסאטמר לברגסאס, שהיתה תחת שלטון צ'כוסלובקיה. בברגסאס גדלה החסידות, והוא יסד שם ישיבה בשם "שומרי אמונים". על שם העיר ההוא מכונה האדמו"ר מברגסאס. האדמו"ר ממונקאטש, [[רבי חיים אלעזר שפירא]], בעל [[שו"ת]] 'מנחת אלעזר' תמך בו. | ||
בשנת תרצ"ט חזר לארץ ישראל | בשנת תרצ"ט חזר לארץ ישראל. חסידו ר' יוסף מאיר פולק נשאר בבערגסאס והמשיך לרכז את הנהגת החסידים שנשארו בחו"ל. ר' אהרון שמר איתם על קשר. גם בירושלים הקים את ישיבת שומרי אמונים. דרך החסידות שלו היתה עבודת ה' במסירות נפש, בעיקר בתפילה<ref>עד היום התפילה בבתי המדרש של החסידויות הממשיכות אותו נחשבת למיוחדת.</ref>. בארץ ערך סיור בערים ובמושבות על מנת להקים עוד ישיבות בדרך חסידות שומרי אמונים. | ||
היה מתנגד נחרץ לכל חדשנות, ולכן התנגד בקיצוניות ל[[ציונות]]. | היה מתנגד נחרץ לכל חדשנות, ולכן התנגד בקיצוניות ל[[ציונות]]. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
בפי העם מכונה '''ר' אהרל'ה''', וחסידיו מכונים '''ר' אהרלך'''<ref>כיום מכונים בשם זה רק חסידי תולדות אהרן, מהחסידויות שיצאו משומרי אמונים (ראה להלן).</ref>. | בפי העם מכונה '''ר' אהרל'ה''', וחסידיו מכונים '''ר' אהרלך'''<ref>כיום מכונים בשם זה רק חסידי תולדות אהרן, מהחסידויות שיצאו משומרי אמונים (ראה להלן).</ref>. | ||
נפטר בירושלים | נפטר בירושלים ו' ב[[ניסן]] תש"ז. | ||
===הפילוג בחסידות שומרי אמונים=== | ===הפילוג בחסידות שומרי אמונים=== | ||
לאחר פטירתו, התחלקה החסידות בין בנו, | לאחר פטירתו, התחלקה החסידות בין בנו, רבי אברהם חיים ראטה,המשיך את הנהגת חסידות שומרי אמונים עד פטירתו בשנת תשעב, ובין חתנו [[רבי אברהם יצחק קאהן]], שהנהיג את חסידות '''תולדות אהרן''', על שמו של ר' אהרן. חסידות תולדות אהרן (תו"א), שמרכזה נמצא בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, נחשבת לחסידות קנאית וקיצונית מאד, ומשתייכת לחוגי [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו של ר' אברהם יצחק, התפלגה החסידות בין שני בניו, כאשר הבכור פרש והקים את חסידות '''תולדות אברהם יצחק''' (תוא"י- על שמו של ר' אברהם יצחק), אף היא קיצונית ושוכנת במאה שערים. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
*'''מנחם ציון'''- סיפורים כעל [[רבי מנחם מנדל מרימנוב]] ו[[רבי צבי הירש מרימנוב]]. | *'''מנחם ציון'''- סיפורים כעל [[רבי מנחם מנדל מרימנוב]] ו[[רבי צבי הירש מרימנוב]]. | ||
*'''קבלת עול מלכות שמים'''. | *'''קבלת עול מלכות שמים'''. | ||
שולחן הטהור | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א' עמ' קעה-קעח, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | *'''ובהעלות אהרן''' | ||
*ש. א. אביעזרי, *'''שבחו של אהרן''' | |||
*אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א' עמ' קעה-קעח, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | |||
*פרופ' שלמה שפיצר, '''קהילות הונגריה''', מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 66. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ראטה אהרן}} | {{מיון רגיל:ראטה אהרן}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי בית שומרי אמונים|*]] | ||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | |||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | [[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:12, 16 בינואר 2020
|
|
רבי אהרן ראטה (נהגה: רוֹט) היה האדמו"ר הראשון משומרי אמונים- ברגסאס.
תולדות חייו ודרכו[עריכה]
נולד בשנת תרנ"ב באונגוואר שבהונגריה לר' שמואל יעקב ראטה. למד חסידות אצל ר' יוסף רוטנברג מקוסוני, רבי יששכר דב רוקח הראשון מבעלז ורבי ישראל הגר מויז'ניץ. אולם, רבו המובהק בחסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב. בנגלה למד אצל הרב ישעיהו זילברשטיין, רב ואב"ד ווייטצען ומגדולי רבני הונגריה.
התחתן בבודפסט עם בתו של ר' יצחק כ"ץ. לאחר מכן, עבר לסאטמר, שם החל לכהן כאדמו"ר לא רשמי, למרות שרבו הורה לו לכהן כאדמו"ר רשמית.
בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. גם בארץ התרכזה סביבו קבוצת חסידים.
בשנת תרפ"ט חזר בהוראת רופאיו לסאטמר. בסאטמר התקבצו חסידיו הותיקים, אליהם הצטרפו חסידים חדשים, ואז הקים באופן רשמי חסידות. קבוצת החסידים הזו נקראה "שומרי אמונים". מגמתו היתה לבסס את החסידות בהונגריה ולעלות לארץ עם חסידיו.
בסאטמר סבל מחסידים ואדמו"רים שהתנגדו לכך שרב שאינו ממשפחה של אדמו"רים יכהן כאדמו"ר ויקים לעצמו שושלת חסידית. הוא הורה לחסידיו להתעלם מההטרדות. כתוצאה מהמחלוקת הזו, עבר מסאטמר לברגסאס, שהיתה תחת שלטון צ'כוסלובקיה. בברגסאס גדלה החסידות, והוא יסד שם ישיבה בשם "שומרי אמונים". על שם העיר ההוא מכונה האדמו"ר מברגסאס. האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר שפירא, בעל שו"ת 'מנחת אלעזר' תמך בו.
בשנת תרצ"ט חזר לארץ ישראל. חסידו ר' יוסף מאיר פולק נשאר בבערגסאס והמשיך לרכז את הנהגת החסידים שנשארו בחו"ל. ר' אהרון שמר איתם על קשר. גם בירושלים הקים את ישיבת שומרי אמונים. דרך החסידות שלו היתה עבודת ה' במסירות נפש, בעיקר בתפילה[1]. בארץ ערך סיור בערים ובמושבות על מנת להקים עוד ישיבות בדרך חסידות שומרי אמונים.
היה מתנגד נחרץ לכל חדשנות, ולכן התנגד בקיצוניות לציונות.
בפי העם מכונה ר' אהרל'ה, וחסידיו מכונים ר' אהרלך[2].
נפטר בירושלים ו' בניסן תש"ז.
הפילוג בחסידות שומרי אמונים[עריכה]
לאחר פטירתו, התחלקה החסידות בין בנו, רבי אברהם חיים ראטה,המשיך את הנהגת חסידות שומרי אמונים עד פטירתו בשנת תשעב, ובין חתנו רבי אברהם יצחק קאהן, שהנהיג את חסידות תולדות אהרן, על שמו של ר' אהרן. חסידות תולדות אהרן (תו"א), שמרכזה נמצא בשכונת מאה שערים בירושלים, נחשבת לחסידות קנאית וקיצונית מאד, ומשתייכת לחוגי העדה החרדית. לאחר פטירתו של ר' אברהם יצחק, התפלגה החסידות בין שני בניו, כאשר הבכור פרש והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק (תוא"י- על שמו של ר' אברהם יצחק), אף היא קיצונית ושוכנת במאה שערים.
ספריו[עריכה]
רבי אהרן היה מחבר ספרים פורה מאד. ספריו:
- שומר אמונים- ספרו המרכזי (על שמו נקראה החסידות), "לחזק הלבבות לאמונה, לגאולה, לבטחון ולשמחה". ירושלים תש"ב.
- מבקש אמונה-קיצור שומר אמונים.
- טהרת הקודש- תיקון הברית (צניעות ושמירת הברית) ותיקון המידות.
- אגרות שומרי אמונים, אספות מכתבים- אגרותיו.
- קונטרס הצוואה- צוואתו.
- נועם הלבבות- התחזקות בעבודת ה'.
- דרך צדיקים- סיפורי צדיקים.
- מנחם ציון- סיפורים כעל רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי צבי הירש מרימנוב.
- קבלת עול מלכות שמים.
שולחן הטהור
לקריאה נוספת[עריכה]
- ובהעלות אהרן
- ש. א. אביעזרי, *שבחו של אהרן
- אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א' עמ' קעה-קעח, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- פרופ' שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 66.